ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו?
נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל.
הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
אל הספר