עניינו של ספר זה הוא בניתוח משמעותה של הנאמנות ההלכתית. שתי שאלות יסוד עומדות במרכזו: הראשונה, האם נאמנות הלכתית היא אקסקלוסיבית ומחייבת את נאמן ההלכה להסתלק ממחויבויות אחרות שלו, או שמא היא לא אקסקלוסיבית ונאמן ההלכה יכול או אפילו חייב להתמיד בנאמנויות אחרות שלו? באמצעות שאלה זו מנותח מחדש היחס שבין המערכת ההלכתית לבין מערכותערכים ונורמות אחרות. השאלה השנייה היא האם נאמנות הלכתית משמעה ויתור על שיקול הדעת האוטונומי; האם על נאמן ההלכה לוותר על מכלול עולמו הערכי- מוסרי בשם נאמנותו לחובה ההלכתית. שאלה זו ממקדת את הדיון בדמות האדם המחויב להלכה - האם עליו לעצב את עולמו כאדם צייתן, כנתין הכפוף לעולה של ההלכה, או שמא עליו לעצב את עולמו כאדם ריבוני שאסור לו לוותר על הווייתו כסובייקט אוטונומי. לדיון בשאלות אלו הקדים המחבר ניתוח של משמעות מושג הנאמנות. ניתוח זה מנחה את הדיון כולו ומסייע לבחון את שאלות היסוד של הנאמנות ולדון הן בסוגיות הלכתיות מרכזיות הן בעמדותיהם של בעלי הלכה שונים. מכלול הדיון מוביל למסקנה שנאמנות הלכתית מתיישבת היטב עם פתיחות, המיוסדת על הנאמנות עצמה. (גב הספר).
אל הספר