חלקו הראשון של הספר הוא דיון ביצירתם של טי. אי. הולם, קארל גוסטג יונג, תומאס אליוט וז'אק מריטן, יוצריה של תפיסת הספרות המונחת ביסוד 'היבוקרת החדשה'.
בדיונו חושף המחבר את השורש התיאולוגי-האידיאולוגי שממנו יונקת תפיסה זו בספרות ובאמנות.
בחלק זה של הספר גם פרק שהוא סקירה ביקורתית של הסיפורת הריאליסטית של המאה הי"ט.
בחלקו השני של הספר מסות על ר' נחמן מברסלב, על ברדיצ'בסקי וביאליק, על עגנון ועל נתן אלתרמן.
אל הספר