הספר שלפנינו מביא תהליך עבודה של אמהות שכולות בסדנת פסיכודרמה בשנת האבל הראשונה למות בניהן, סדנה שהתקיימה בתשס"ט, 1999 .
בעשרה פרקים נחשפים בעוצמה הפצעים שפער האובדן, קרבות המאסף על החיים שנגדעו, האינטימיות, הגעגועים, הכאב והאימה באזור הדמדומים שבין המוות לחיים, שבו מתקיימות האמהות.
האמהות משתפות את ה"מעגל" בכל קשת הרגשות והקונפליקטים מול הבן המת, מול הילדים החיים ובן הזוג, מול האמהות שלהן והחברה המתנהלת סביבן.
הן מעלות סצנות המביאות אותן בכל תפקידי חייהן - הילדות הקטנות שהיו, הנשים שהן, האמהות שהן, הגופני והנפשי בכל עוזם, בכל יופיים-כיעורם - עבר ועתיד מתהווים כל שבוע ב"כאן ועכשיו" של הקבוצה.
הסיפורים הפרטיים נאספים לנרטיב קבוצתי המסייע לאמהות לעבד את אבלן הטרי, בתהליך השוזר מעגל של קירבה ושותפות, למרות העימותים והמשברים הפוקדים את הקבוצה במהלך השנה.
לצד התהליך המתועד מובא דיון ועיבוד של החומרים שעלו במפגש, ואט אט נפרשת גם כתיבתה האישית של המחברת - זיכרונות ורשמים, סיפורי ילדות וסיפור השכול הפרטי.
מיכל פורת, מייסדת ומנהלת "מרכז איילת לפסיכודרמה ושילוב אמנויות", מתמקדת בהנחיית קבוצות של רופאים וצוותי סיעוד בהתמודדות עם החולה והמחלה, ובליווי המתמודדים עם שכול ואובדן.
אל הספר