על האיש ועל הספר

עמוד:11

כללי יותר של הציונות הדתית . כל מעגלי שייכות אלה היו קרובים ללבו ; הוא אהב את קיבוצו ואת אנשיו , הוא אהב את הקיבוץ הדתי ושימש לו מצפן רעיוני , והוא אהב את הציונות הדתית וחרד לגורלה . מתוך אהבה ודאגה כנה זו הוא שב וחזר והתעמק בשאלות היסוד והזהות של כל מעגל שייכות . בספר שהוצאנו לכבוד יובל השבעים שלו 'תרבות יהודית בעין הסערה' ( תשס"ב , ( אפיינתי את יוסקה כמבקר חברתי . אני מבקש לשוב אל הבחנה זו , שלהערכתי ממקדת את הזרקור אל תשתית חייו האינטלקטואליים והמעשיים . לפי תפיסה רווחת , ניתוק רגשי ממושא הביקורת הוא תנאי הכרחי לביקורת חברתית . רק כאשר המבקר נמצא מחוץ למציאות הראלית שאותה הוא מבקר , הוא יכול לשפוט אותה ולהעריכה באופן אובייקטיבי . בלשונו של מיכאל וולצר שהרבה לעסוק בעניין , המבקר החברתי בנוסח זה הוא ' הזר המוחלט . ' כנגד תפיסה זו מבקש וולצר להצביע על דמויות מופת כגון אלכסנדר הרצן המבקר הרוסי בן המאה התשע עשרה , מהטמה גנדי , ג'ורג' אורוול או אחד העם - ואנו יכולים להוסיף לרשימה גם אנשים כמו ישעיהו ליבוביץ , דוד הדטמן או אליעזר גולדמן - שהיו בשר מבשרה של החברה שאותה ביקרו , ונתפסו בעיני עצמם ובעיני אותה חברה כחלק מקהילת ה'אנחנר . אנשים אלה תפקדו כמבקרים חברתיים מבלי שהיו מנוכרים לחברתם . אדרבה , ביקורתם הייתה ביקורת אוהב ונבעה מתוך מחויבותם העמוקה לחברה שבתוכה חיו . לעתים גם המבקר החברתי המעורב נתפס כזר , אבל זוהי זרות מיוחדת במינה : הוא אינו 'הזר המוחלט ; ' זרותו נובעת מכך שבמהלך חייו הוא אוסף ומלקט רעיונות ממקומות שונים ומתרבויות שונות המרחיקים ומגביהים מעט את נקודת ראותו על החברה שבתוכה הוא חי . ועדיין , מגמת פניו כל העת היא פנימה ; מטרתו היא לחבר רעיונות אלה לתרבותו שלו ולהובילה קדימה לפי ראותו . בתודעתו , הערכים החדשים אינם באמת זרים וחיצוניים לתרבותו , אלא תואמים לה ; מערכת המושגים והערכים שבידו מאפשרת לו לקרוא אותה מחדש . נקודת תצפית מיוחדת זו מאפשרת לו להצביע על הכשלים והמקומות שבהם החברה שבתוכה הוא חי ופועל אינה עומדת בסטנדרטים של עצמה . הוא חוזר ומציב בפני חברה זו מראה וקורא לה לשוב ולבחון את עצמה כדי לעמוד כראוי בערכיה וכדי למצות את האפשרויות הגלומות בה . יוסקה אכן היה מבקר חברתי מובהק . הוא היה מחויב באופן עמוק למעגלים היסודיים המכוננים את עולמו החברתי תרבותי ומתוך מחויבות זו הוא התמקם לא אחה בעמדה של ביקורת . הוא חרד לעתידה של הציונות

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר