|
|
עמוד:9
מעמד האישה , המתח בין מוסר להלכה , החילוניות ומשמעותה , הסמכות ההלכתית וגבולותיה , פתיחות או סגירות ביחס לתרבות המערבית , והיחס ללא יהודים ולדתות אחרות . אנשי הלכה מביעים את דעתם בנושאים אלה ונעזרים בכלי הפסיקה ההלכתית כדי להעניק לה סמכות ובכך הם חוסמים את האפשרות לקיים דיון רעיוני פתוח בנושאים אלו . תפקידו של חקר ההלכה הביקורתי הוא לערער את האבסולוטיות של הפסיקה ההלכתית באמצעות חשיפת התלות של ההכרעה ההלכתית ב : אידאולוגיה והשקפת עולם . המחקר חושף את התהליך הפרשני של הפסיקה , את הבחירה בין אפשרויות שונות של פרשנות ושל ייצוג , הנעשית מתוך מניעים אידיאולוגיים וערכיים . הכתיבה הרבנית הנרחבת בטוגות כמו ספרות השו"ת , פסקי דין או מאמרים הלכתיים , מביאה לידי ביטוי את מורכבותה של הפרשנות והפסיקה , וכך מתאפשר המחקר החושף את שיקול הדעת והשקפת העולם העומדים בבסיסה של הפרשנות וההכרעה ההלכתית . בדרך זו מובנות רבות מן המחלוקות בין פוסקי ההלכה במחלוקות ערכיות עקרוניות ולא רק כויכוח פרשני של מקורות קדומים . הבנת המחלוקת הרעיונית מאפשרת גם לאדם שאינו מומחה בתחום ההלכה נקיטת עמדה בשאלות הקיומיות של החיים היהודיים בעת הזו . במובן זה חקר ההלכה מתפקד כדה מיסטיפיקציה של הפסיקה ההלכתית . המחקר חושף את הנחות היסוד האידאולוגיות של הפוסק ובכך מערער על עוצמתה של המסקנה ההלכתית . לאחר הביקורת ההלכה יורדת מרום מעלתה הכמו מיסטית כשפה עילית המשקפת את דבר האל , והופכת להיות שפה אנושית תלוית הקשר ונסיבות הנתונה לביקורת ולדיון ציבורי דמוקרטי בו כל אחד מן הצדדים נזקק לכח שכנוע בצדקת טענותיו ואינו יכול להסתמך רק על סמכותם של המקורות ההלכתיים . לביקורת ההלכה יש איפוא תפקיד חברתי חשוב - מחקר אקדמי מסוג זה תורם להרחבתו והעמקתו של השיח הציבורי העוסק במתח שבין מסורת ומודרניות . לדעתי , אין בתובנה זו על אודות תפקידו ואופיו של המחקר הביקורתי של ההלכה כדי לפגוע ביושרתו של המחקר האקדמי . התפיסה שמחקר אקדמי הוא מעשה ניטרלי נטול אידאולוגיה אינה משקפת את המציאות ראו על כך במאמרו של אליעזר גולדמן , 'הדת המוסר וההלכה' בתוך : הנ"ל , מחקרים , עמ' ; 305-265 ובמאמרו 'יסודות מטה הלכתיים להכרעה הלכתית , ' בתוך : גולדמן , יהדות ללא אשליה , עמ' . 37-15 ראו גם הכהן , שיקולים . על דה מיסטיפקציה כפרויקט של חקר ההלכה ראו שגיא , מכשלות ואתגרים , עמ' , 42-27 ובייחוד עמ' . 36-34
|
|