|
|
עמוד:13
לא ברור מהי הסיבה ומהו המסובב , אך אופי השיח הישראלי ותוכנו קשורים באופן שבו אנו מזהים את השותפים לשיח . אנו עסוקים תדיר בתיוג ה"אחר" אל קבוצת שיוך בסיסית שמרחיקה אותו מאתנו : האחר הוא "חרדי , " "חילוני , " " רוסי , " " ערבי , " " צפוני , " " מזרחי , " " לאומני" וכיוצא בזה . התיוג מקל עלינו לשפוט את הזולת , ומשחרר אותנו מהצורך להקשיב לו . אנו כולאים איש את רעהו ואת עצמנו בקהילות סגורות , ועל ידי כך מפוררים את החברה הישראלית לשבטים . השתנינו : מחברה בעלת מרכז הניזונה מרגשות אחווה הדדיים , הפכנו לחברה חרוצה בשסעים כרוניים , שהסנטימנט המשותף בין חבריה הולך ונקלש . לכן , השיחה מונולוגית , צפויה , רדודה , ובעת האחרונה אף מושתקת . מצב זה מביא אל קדמת הבימה קולות טיפוסיים בלבד . גיבורי השיח הם בדרך כלל מי שמדברים בשפה אחת ובפיהם דבר אחד בלבד . סוכני הרעיונות הטיפוסיים בישראל מוצבים בבית רעיוני מגודר , חתום , נעדר חלונות . לכל גיבור בית משלו . כך למשל דיירי הבית הדתי או הבית הערבי " נאלצים" לדבר בדרך אופיינית ; זאת גם ציפייתם של יושביו האחרים של הבית , כמו של הדיירים בשאר הבתים בכפר הישראלי . סוכני הרעיונות משלחים את רעיונותיהם בזולת מתוך כן שילוח מוגדר , בשעה שהם מתעלמים מעולמו של הזולת ומהסביבה הכוללת שמחוץ לביתם . גיבורי השיח נוטים לדבר על הזולת ולא עמו . נגזר מכך גם הטקס שבאמצעותו מתנהל השיח . זהו מופע בידורי שעיקרו התנצחות בין נצים . אין אפילו תקווה לשינוי או לשכנוע . התרגלנו לצפות בקרב גלדיאטורים שאין בו מנצחים ומנוצחים ; הקרב הוא תכלית השיחה . שוק הרעיונות שוב איננו מאפשר התרחשות — מעשה של למידה ושל צמיחה הדדיים . בעלי הקול המורכב הזוכים להופיע על הבימה הציבורית הם מעטים , וקולם כמעט שאינו נשמע . תרבות ההמונים הישראלית איננה מבקשת להאזין למי שקולו מבטא ראייה כוללת של המציאות הישראלית ושאמירתו איננה ברורה מראש . בספר זה אנו מבקשים לחרוג מהתבנית האמורה . כאמור , עיסוקנו הוא בישראליות על שלל היבטיה המנויים בשערי הספר . אנו מעוניינים במכלול האירועים שעל סדר היום מתוך ניסיון לקרוא את ההווה קריאה מורכבת . כלי העבודה שלנו הם מערכות המושגים והתפיסות שאנו מביאים מעולמנו האינטלקטואלי — המשפט , הפילוסופיה , הספרות , הדת וחקר התרבות — וגם מעולם החוויות האישי שלנו , מניסיון חיינו . כתיבתנו מבקשת להאיר את השאלות הבוערות ולנתח את האפשרי והרצוי לחברה הישראלית . השיחה שבספר זה יוצאת ממקום מסוים שאנו נטועים בו . גם אם אין דרך
|
|