מבוא

עמוד:11

מבוא ספר זה מקורו במצוקה . הוא איננו מתקבע בה , אלא חותר אל אופק אחר . הישראליות שלנו — כאן ועכשיו — היא עניינו המרכזי של ספר זה : ממנה נובעת המצוקה ובה נטועה גם התקווה . סיבת הכתיבה היא חוסר הנחת הישראלי המתמשך ; הביקורת העצמית שמאפיינת אותנו ; ההרגשה המתמשכת של בלבול ואובדן דרך . למדינת ישראל ולחברה הצעירה והחיונית שלה יש הצלחות אובייקטיביות מרשימות , שאינן מוטלות בספק . אלו , גדולות ככל שהן , אינן מסירות מעלינו את קורי הספק הישראלי שמחלחל לכל דרכי השיח הציבורי . ספר זה רוצה לבדוק את טיבו של הספק ולהציע דרכי התמודדות עמו . בין דפיו ימצאו הקוראים פסיפס של מחשבות , שכל אחת עומדת בפני עצמה , אך גם משוחחת עם זולתה . הספר איננו מתמקד בנושא מוגדר , ואף סגנונו איננו אחיד . הוא מבקש לשקף את החיים הישראליים על מלאותם ומורכבותם , ועושה זאת באמצעות התמודדות עם אירועים מרכזיים שליוו את חיינו בשש שנות כתיבת הספר . הוא עוסק בקשת רחבה של נושאים והתרחשויות שמעסיקים את החברה הישראלית בהווה : מרצח רבין ועד ההתנתקות , מערביי ישראל ועד המתנחלים , ממקומו של המשפט ועד מקומה של התרבות , מאלטנוילנד ועד מדינת יהודה . אנו מבקשים לתפקד כעדים , לא כשופטים . עדותנו איננה תצפית ניטרלית ; היא מנכיחה אותנו המחברים ואת עולמנו אל האירוע . זוהי עדות משתתפת . כתיבתנו אישית , אבל איננה פרטית . הספר איננו חותם את הדיון , אלא הוא הזמנה לשיחה . איננו מציעים אמיתות גואלות בעבור הקורא , אלא חותרים לעורר אותו להשתתף בכור היוצר של "מחשבות ישראליות . " — — — החיים הישראליים מתנהלים כברכבת הרים המטפסת לשיאים ונופלת מהם בחדות . החיים כאן נתפסים כחוויית גבול — לכאורה קיומנו נע בין סף של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא