פרק ראשון מ'ביקורת התבונה הטהורה' עד ל'ביקורת התבונה המעשית'

עמוד:ח

יאוחדו בסופו של דבר . הדברים מוליכים , על דרך הרמז , למה שיפותח ב'ביקורת התבונה המעשית' כניסיון של האחדה של השיטה הפילוסופית או של התבונה בעיסוקיה השונים , כלומר הרעיון הקרוי : ראשונות התבונה המעשית . כיוון שנזכר במקום זה המושג של ה'ראוי' ( Sollen ) יש להעמיד על כך שב'ביקורת התבונה הטהורה ' מדובר על הראוי כאופן של הכרחיות ושל קישור . טעעמיו או נימוקיו של הראוי הם במושג בלבד , בעוד שלמתרחש בטבע יש טעמים שהם עובדתיים בלבד והם לעולם טעמים הקשורים בתופעות . הזיקה שבין ההיקבעות על ידי מושגים בלבד לבין הראוי מביאה את קאנט לכרוך במקום זה את המושג של הראוי עם המושג של המצווה . זיקה זו למצווה או לצו מעלה גם את המושג של האימפראטיב , אף כי המונח הטכני 'אימפראטיב קאטיגורי' אינו מצוי ב'ביקורת התבונה הטהורה . ' מדובר שם * על חוקים שהם ציוויים , כלומר חוקים אובייקטיביים של החירות המגידים מה ראוי להיעשות . חוקים אלה שונים מחוקי טבע שעניינם רק במה שנעשה . החוקים של הראוי במעמדם כאימפראטיבים קרויים גס חוקים מעשיים . הקשר בין התחום המעשי ( הפראקטי ) לבין התחום של הראוי והחוקים המבטאים תחום זה הוא גם עניין שבהגדרה ; שהרי התחום של המעשה הוא על פי קאנט תחום המבוסס על חירות , כשהחירות עצמה כפופה להכרות , ואלה הן מוצר מיוחד של תבונה . בדברים אלה העמיד קאנט ב'ביקורת' הראשונה את הקשר השיטתי הקיים בין החירות לבין התבונה במובן הסגולי של המושג הזה ( כלומר כהכרה מתוך עיקרים שאינה מוסבת על הניסיון ) . 6 התבונה האנושית ככושר לעיקרים מצויה בה יכולת מחוללת מתוך עצמה , היא היכולת שקאנט מכנה בשם , Kausalitat כלומר הסבה , והסבה אמיתית זו באה לידי גילוי בתחום של המוסריות . 7 חוקי המוסר , כבר נאמר ב'ביקורת התבונה הטהורה , ' נובעים מן הנימוק הקובע של התבונה , ונימוק זה מתפרש בזיקתו לבקשת האושר של בני האדם כראויות או כזכאית לכך שבני אדם יהיו מאושרים . ' ביקורת התבונה הטהורה , ' העוסקת בבירור הציוד האפריורי של השכל ובתוקפם של המושגים והעיקרים של השכל לגבי הניסיון , עוסקת גם בבירור הגבולות שאין השכל יכול לעבור אותם . הסוגיה של הקשר בין הגבולות של השכל לבין מה ששרוי מעבר לגבולות אלה והטעמים המובילים את השכל לנסות ולפרוץ את הגבולות המהותיים ככל שלא יוכל לעשות זאת לעולם—סוגיה זו היא חלק מהותי 3 שם , עמ' 4 . 283 שם , עמ' s . 395 שם , עמ' . 192 6 שם , עמ' 7 . 187 שם , עמ' 8 . 193 שם , עמ' . 397

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר