|
|
עמוד:1
מבוא קרדום לחפור בו : ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל מיכאל פייגה הארכאולוגיה , בדימויה הרווח , היא חפירה בעומק האדמה , שמטרתה לחשוף את סודות העבר . גם מערכות האמונה הגדולות , הדת והלאומיות מתיימרות להתבונן מבעד לפני השטח , מעבר לחיי היום יום הנתפסים כרדודים , ולגלות שורשים , במקרה זה את הלוז המאחד את הקיבוצים האנושיים שהם מייצגים . הארכאולוגים הישראלים מחפשים לא רק חרסים במעמקי האדמה – טען עמוס אילון כשעמד לראשונה על מעמדה של הארכאולוגיה בקרב הציבור הישראלי – הם מחפשים גם שורשים וזהות . הארכאולוגיה , יותר מתחומי דעת אחרים , הסעירה את הדמיון של תומכי התנועה הציונית , שכן התקשרה הדוקות למפעל ששאפו להקים . האפשרות לגעת בשרידים פיזיים שהותירו אחריהם גיבורי העבר היהודי בארץ התנ"ך הציתה את דמיונם של אלה שראו עצמם כממשיכיהם . כאשר תיאר הארכאולוג אליעזר סוקניק את חפירות בית אלפא , שנים לאחר האירועים , הוא כתב : פתאום שבו וראו אנשים דברים שלא היו עד אז ממשיים . הייתה פתאום הרגשה כי אותה כברת ארץ שבגללה סבלו כל כך הרבה אינה סתם חלקת אדמה אלא כברת ארץ שאבותיהם ואבות אבותיהם גרו בה לפני 2 , 000-1 , 500 שנה , כל עבודתם הוארה באור אחר לגמרי . נתגלתה להם היסטוריה , והם ראוה בעיניהם ממש . את הדברים האלה הפנה סוקניק אל החלוצים החילונים של הקיבוץ הצעיר בית אלפא , לאחר שנתגלה בית כנסת עתיק ופסיפס במרכזו , שניכרת בו השפעה עמוקה של התרבות ההלניסטית הדומיננטית . קשה לדמיין תרבויות רחוקות יותר . 1 ע' איילון , הישראלים , בני ברק , 1981 עמ' . 283 . 2 מצוטט בתוך : א' קמפינסקי , ' השפעת הארכאולוגיה על החברה והתרבות הישראלית , ' אריאל , , ( 1994 ) 180 עמ' . 101-100
|
|