|
|
עמוד:6
מתמזגים ונמסכיס בדברי הנביא . אין הוא כותב כאדם המפרש ספר אחר , אלא הוא לובש את מחלצות הנביא ומסתגנן בסגנונו . הקורא בדברי הפירוש דומה בעיניו שהוא קורא בדברי הנביא כשהם מורחבים ומוארים . על מקומו של הפירוש ברצף עבודתו של אבא בפרשנות המקרא עמד פרופ' יוסף עופר במבואו לספר . אף הוא ערך את הפירוש עריכה יסודית ומוקפדת . בגופי הדברים וביפי הסגנון לא נגע , אבל עמל הרבה בהשלמת מובאות , בבחינת נוסח המקראות המצוטטים ובעדכון פרטים רבים , והרי הפירוש ערוך ביד אמונה וסדור בפני הקורא באופן הטוב ביותר . השוויתי בין הנוסח הראשון לנוסח המוגש כאן , ולא נותר לי אלא לשבחו על עבודתו הרבה , על עינו הטובה ועל לבו שהיה פתוח לדלות ולהשקות את תורת רבו ברצון ובמסירות . ולהוצאת 'תבונות' אני מודה מאוד על נכונותה להוציא את הספר ועל טיפולה המסור והנאמן בכל שלבי ההדפסה . " כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ... מאי קראה - וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים " ( בבלי יבמות צז ע " א . ( אני חש שבפרסום ספר זה , שהוא כיין הטוב שהברכה שורה בו לאחר שהיה סמוי מן העין שנים הרבה , אנו מדובבים שפתי ישנים . לא בלב קל החלטתי לפרסמו , לפי שלא שמעתי ולא ידעתי מפי אבא אם גמר בלבו להוציאו לאור . אני מקווה שכיוונתי לדעתו , ושעם הדפסת פירוש זה , שהוא ראשון לכתיבה ואחרון לפרסום , שפתותיו של אבא דובבות עמנו גם את התפילה שהקדים לשאר ספריו : יהי רצון שיתקבל הפירוש הזה על דעת אוהבי תורה ולומדיה . יוחנן ברויאר
|
|