|
|
עמוד:47
הרב לאומיות , וכמקדם את האינטרסים הכלכליים של האימפריאליזם האמריקאי . " הלוואות שהבנק נותן לארצות העולם השלישי מותנות בדרך כלל בקבלת תכתיביו הכלכליים , וביניהם ביטול המכס על ייבוא , המגן על מוצרים מקומיים אך מפריע לפעילות החברות הרב לאומיות , שיחרור המשקיעים הזרים מתשלום מסים וכינונם של איזורי סחר חופשי . אחת מ"הצלחותיו" הבולטות של הבנק היא תעשיית ההלבשה של סרי לנקה , שהוקמה בעזרת הלוואה של 20 מיליון דולאר מהבנק העולמי , ומציעה לצעירות העובדות במפעליה את השכר הנמוך ביותר בעולם : 5 דולאר תמורת שבוע עבודה בן ששה ימים . הבנק העולמי אינו מגלה רגישות רבה מדי לאופיין הדכאני של רבות מן הממשלות בהן הוא תומך . למעשה מגלה הבנק העדפה ברורה כלפי ממשלות ימניות הפועלות נגד העובדים . הפיליפינים מהווים דוגמא טובה לכך . במהלך שלוש השנים שקדמו להכרזה על משטר החירום שם העביר הבנק העולמי לממשלת מרקוס סיוע בסך 320 מיליון דולאר . ואולם מרגע שהממשלה החלה , ב 972 ו , בצעדי הדיכוי , שכללו איסור מוחלט על שביתות ושליטה ממשלתית על האיגודים המקצועיים , ועד ל ו , 198 הזרים הבנק לממשלת מרקוס הלוואות בסך כולל של 2 . 4 מיליארד דולאר . פקידי הבנק הביעו שביעות רצון ממשטר החירום , שלדבריהם העניק למרקוס "שליטה כמעט מוחלטת בתחום הפיתוח הכלכלי , " שליטה שהובילה ל"שיפור משמעותי בניהול המשק הפינאנסי והכלכלי . " גלוריה סקוט , העומדת בראש התכנית "נשים ופיתוח כלכלי" של הבנק העולמי , יצאה להגן על התפקיד שהבנק ממלא בחיי נשות העולם השלישי : "תפקידנו לסייע במיגור העוני . אין אנו אחראים לכך שהחברות הרב לאומיות מציעות שכר כל כך נמוך לעובדות שלהם . " לדעתה , "האחריות מוטלת על הממשלות" - כאילו אין כל קשר בין עוני ובין שכר נמוך . בפועל שותף הבנק באחריות באופן ישיר : ב"דו"ח הפיתוח העולמי לשנת 979 ו" קורא הבנק במפורש להנהיג בארצות העניות מדיניות שכר
|
|