|
|
עמוד:38
שהציעה . בעיית האבטלה ההמונית לא באה על פתרונה , שכן המעסיקים הזרים , במקום להעסיק את הגברים מחוסרי העבודה , העדיפו להציע עבודה לנשותיהן - ששכרן היה נמוך יותר . כשם שעשו במזרח אסיה , כך ביקשו החברות הרב לאומיות הגדולות למשוך גם למפעליהן במכסיקו המוני עובדות צעירות . משרד ייעוץ כלכלי אמריקאי , "ארתור ד . ליטל , " ערך ב 1966 מחקר שהתווה בפני אנשי עסקים אמריקאיים מדיניות תעסוקה חדשה : " ניתן להגדיל את כוח העבודה הנוכחי של כ 25 , 000 פי כמה מונים , באמצעות שימוש נרחב יותר בכוח עבודה נשי ( כיום מהוות נשים רק כחמישית מכלל העובדים , ( וזאת באמצעות הסבתן של נשים העובדות בחקלאות או במסחר לעבודה תעשייתית , ובאמצעות משיבתן של נשים ממחוזותיה המרכזיים של מכסיקו . " שמונה שנים מאוחר יותר , ב 974 ו , פעלו כבר באיזור הגבול כ 500 מפעלים תאומים שהעסיקו כ 80 , 000 בני אדם , ש 85 ° / 0 מתוכם היו נשים . רובן היו צעירות בנות 6 ו עד 25 שהגיעו לאיזור מכפרים ומעיירות קטנות . משפחות מכסיקאיות שלמות עקרו צפונה , בתקווה שבנותיהן תוכלנה למצוא שם תעסוקה . הצעירות המכסיקאיות יועדו לעבודות קו ייצור , מסיבות דומות לאלה שפעלו לגבי הצעירות במזרח אסיה : אפשר היה לשלם להן פחות , הן בגלל מעמדן הנחות בחברה והן בגלל שמשכורותיהן נחשבו כתוספת בלבד לזו של הגברים , ולא כמשכורת בפני עצמה . הנשים המכסיקאיות עובדות , בממוצע , 48 שעות בשבוע , ושכר המינימום שלהן עומד על 455 פזוס ליום - כ 0 . 77 דולאר לשעה . ( בעקבות הפיחות של הפזו המכסיקאי בשנים האחרונות , ירד ערך שכר העבודה באופן ניכר . ( אבל השכר הנמוך אינו הסיבה היחידה להעסקתן של נשות מכסיקו על ידי החברות הרב לאומיות . הסטריאוטיפים החברתיים והתרבותיים אודות "הבנות" הצייתניות והשקטות מילאו גם הם תפקיד בהחלטה . חוברת הדרכה המיועדת לאנשי עסקים אמריקאיים השוקלים השקעה במכסיקו מציינת
|
|