|
|
עמוד:13
המניע העיקרי מאחורי המעבר של חברות רב לאומיות לארצות העולם השלישי הוא השכר הנמוך של העובדים והעובדות שם . עובדת קו ייצור בארצות הברית משתכרת כיום בין שלושה לחמישה דולאר לשעה . בארצות העולם השלישי משתכרות נשים בדרך כלל שלושה עד ארבעה דולאר ליום . מנהלי החברות החלו תוהים מדוע עליהם לשלם לפועלת בניריורק , עבור שעת עבודה אחת , שכר שפועלת פיליפינית מקבלת עבור יום עבודה שלם , ומדוע עליהם להעסיק פועלים ממין זכר , בשעה שנשים משתכרות עבור אותה עבודה עצמה 40 % עד 50 % פחות ? החברות האמריקאיות מכנות את אולמות הייצור שהן מחזיקות בארצות אחרות בשם "משאבים שמעבר לים . " פעילי האיגודים המקצועיים האמריקאיים מכנים אותם "מקומות עבודה בלתי מאוגדים , " ורואים בהם איום על מקורות הפרנסה של חבריהם בארצות הברית . כלכלנים מכנים את התופעה החדשה בשם "חלוקת העבודה הבינלאומית החדשה , " ומצביעים על תהליך העברת תעסוקות לא מקצועיות , ששכר העבודה בהן נמוך , לארצות "המצויות בתהליך של תיעוש . " אלא שהשליטה על הניהול ועל הפיתוח הטכנולוגי נותרת במשרדים הראשיים של החברות , הממוקמים בארצות "העולם הראשון" - בארצות הברית או ביפאן , לדוגמא . ג'ורג' בול , מי שהיה סגן שר החוץ של ארצות הברית , והמכהן לאחרונה כמנהל בכיר של חברת ההשקעות הבינלאומית "להמן , קוהן , לב" תיאר את התהליך עוד בשנת : 1967 כיום גדל והולך מספר החברות המוצאות את חומרי הגלם בקבוצה אחת של ארצות , מעבדות אותם למוצרים תעשייתיים בעזרת כוח העבודה ותשתית הייצור של קבוצה שנייה של ארצות , ומוכרות אותם בקבוצה שלישית של ארצות . בעזרת אמצעי תקשורת מיידית , תובלה מהירה , מחשבים ושיטות ניהול מודרניות , משנות אותן חברות את התפרוסת הבינלאומית של המשאבים , כמו גם את דפוסי הייצור והשיווק , כתגובה לשינויים התכופים במחירים ובנגישות של כוח- עבודה ושל חומרייגלם ' .
|
|