|
|
עמוד:8
לעברית של קרויאנקר בימי נעוריו בברלין . הוא סיים את הגימנסיה הממשלתית על שם הקיסר וילהלם בברלין , ואף שנטה מלכתחילה ללמוד ספרות , בחר בלימודי כלכלה ומדע המדינה שאותם השלים באוניברסיטאות של מינכן וברלין . קרויאנקר הוכתר בתואר דוקטור לכלכלה , ועבודת הדוקטורט שלו , שנושאה 'התפתחות חוק ההתאגדות באנגליה , ' פורסמה בשנת , 1914 בהיותו בן עשרים ושלוש ' . קרויאנקר החל את פעילותו הציונית בגיל שמונה עשרה עוד באוניברסיטה של מינכן , כאשר הצטרף לאגודת הסטודנטים הציונית . ( Kartell Jiidischer Ferbindungen ) בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני , ולאחר המלחמה פנה לעבודה ספרותית וציבורית — חוץ מהתקופה שבה עשה יחד עם אחיו הרמן בניהול העסק המשפחתי ( בית חרושת לנעליים 'קונראד , טאק ושות" בעיירה בורג שליד מגדבורג . ( במשך שנים עמד בראש בית ההוצאה היהודי , n , Welt Verlag ולימים נמנה עם ראשי n . Judischer Verlag בתוך כך השתתף קרויאנקר באופן פעיל בכתיבת פובליציסטיקה בכתבי עת יהודיים שונים , בכללם Jiidische Rundschau , Der Jude וכן Der , Judische Wille שזמן מה גם שימש עורכו . רוב מאמריו של קרויאנקר עסקו בניתוח בעיות הקשורות בגורלה של יהדות גרמניה ( בעיית ההתבוללות , התעוררות הרעיון הלאומי , הציונות וכיו"ב ) ואף התעניינותו העמוקה בספרות הגרמנית — שנתגלתה כבר בשחר ימיו — הוטתה לאפיק יהודי . בהקשר זה ערך קרויאנקר עוד ב 1922 את הספר Juden in der deutshcen Literatur ( יהודים בספרות הגרמנית ) שהיה בשעתו בגדר חידוש . כאן רוכזו עבודות של כותבים שונים אודות הסופרים היהודים בלשון הגרמנית , שעסקו רובן ככולן בשאלה שהטרידה אז את טובי המוחות בקרב האינטליגנציה היהודית בגרמניה י במה מתבטא האופי היהודי של היצירה האמנותית כאשר אמצעי הביטוי שלה — השפה — אינו יהודי . דיון זה נערך נוכח כתביהם של סופרים דוגמת פראנץ וורפל , פראנץ קפקא , אלפרד דבלין , יעקב ווסרמן , פטר אלטנברג , ריכרד בר הופמן , ואחרים . 'לפי תפיסתו והיקף ידיעותיו' — כתב לימים פנחס רוזן , מנהיגה של יהדות גרמניה — 'היה קרויאנקר מוכשר לרכוש לו שם גדול בעולם בתור
|
|