פרק ששי הרפורמה: להוציא את התבן מן הבר

עמוד:148

באוקטובר , 1989 קיבלה לראשונה התק"ם —התנועה הקיבוצית המאחדת את התנועות הקיבוציות של אחדות העבודה ושל מפא"י , לשעבר — החלטה לקלוט תלמידים "מכל מגזרי האוכלוסיה בישראל . " שני נימוקים נתנו אנשי התק"ם להחלטתם זו . האחד , אידיאולוגי — "יש ערך גדול מאוד להפגשת ילדי הקיבוץ עם ילדים החיים באותו אזור במסגרות חיים אחרות ; " השני , פרוזאי יותר : "אנחנו חייבים ממילא להגדיל את מספר התלמידים בכיתה , כדי להקטין את השתתפות הקיבוץ בעלות החינוך , נוכח המצב הדחוק בקיבוצים רבים" ( הארץ , . ( 22 . 10 . 89 בבית ספר אזורי של מושבים בדרום , שהקיף ילדי שלושה מושבים של יוצאי מרוקו ומושב אחד של בני ותיקים , למדו ילדי הוותיקים בכיתה נפרדת , "עם מעט ילדים נבחרים יוצאי מרוקו . " כאשר עלתה שאלת האינטגרציה , הציעו בני הוותיקים "שילדיהם יחולקו שוה בשוה לשתי כיתות , 'א ושבכל כיתה יהיה מספר שוה של ילדים 'בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה' מהמושבים השכנים ; בכיתה שלישית ילמדו ילדים ' בעלי רמה אינטלקטואלית נמוכה יותר . "' ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד המושבניקים המזרחים . ועדה מיוחדת שמינה שר החינוך המליצה להקים " שתי כיתות א' באותה רמה מתקדמת , וכיתה א' שלישית , קטנה יותר , שבה ילמדו ילדים שרמת מוכנותם נמוכה יותר , וכן כיתה מיוחדת לששה ילדים נחשלים ... על פי הצעה זו היו נכללים באוכלוסית שתי הכיתות הנחשלות יחסית אך ורק תלמידים יוצאי צפוךאפריקה" ( הלפר , וינגרוד , שוקד , . ( 61 : 1985 באותם אזורים בהם הונהגה אינטגרציה בבתי הספר היסודיים , כדוגמת ירושלים שהוזכרה לעיל , התברר כי המיזוג בין מזרחים לאשכנזים אינו גורם לשינוי משמעותי כלשהו בהישגים הלימודיים של הילדים המזרחים , בניגוד למה שציפו מצדדי האינטגרציה . מחקר מעקב שנערך בירושלים העלה כי אינטגרציה כשלעצמה , ללא התערבות חינוכית נוספת , אינה מעלה ואינה מורידה באשר להישגים הלימודיים של הילדים מן השכונות המזרחיות ( קליין ואשל , . ( 65-. 1980 לא זו בלבד , אלא שהתברר כי כינוסם תחת גג אחד של ילדים משכונות שונות גם אינו משפיע על דפוסי היחסים החברתיים ביניהם > שם . ( 119 : באשר לאינטגרציה במסגרת חטיבת הביניים , הרי שעוד בשלבי התכנון היו שקיבלו "פטור" ממנה ; כמו , למשל , בית הספר "הריאלי" בחיפה , בית ספר פרטי סלקטיבי , שמנהלו הרגיש מאויים עקב החובה לקלוט תלמידים שלא על בסיס סלקטיבי , והביע את התנגדותו באוזני השר . הלה לא התמהמה בתגובתו : "באביב 1969 הוא מזמן עצמו לפגישה עם מנהל בית הספר

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר