ספרי לימוד להיסטוריה בחברה החרדית: הדור הראשון

עמוד:5

כלליים בשל התפיסה שנערים וגברים בלבד מצווים על תלמוד תורה , וכל עיסוק שלהם בלימודים לא תורניים נחשב שלילי ומוגדר ' ביטול תורה . ' זאת ועוד , שורה של מנהיגים חרדים החלו להכיר בקיומן של נסיבות היסטוריות וחברתיות מקומיות , בעיקרן חינוכיות , אשר חייבו את הכשרתן של נשים במסגרות חרדיות . בשנות החמישים התברר כי תשתית ארגונית חינוכית זו חיונית לקיומה של החברה החרדית , אז הועצם תפקידן של הנשים בתור מפרנסות והיה לערך מכונן בחברה החרדית סביב הרצון לבנות את ' חברת הלומדים . ' את הערך הזה היה אפשר להגשים על רקע התפתחותה של ישראל כמדינת רווחה ובעזרת ממון שנתנה המדינה למוסדות החינוך החרדיים . אולם גם אם העיקרון הנזכר בדבר הצורך לחנך נשים היה מוסכם , לא היתה הסכמה בין המתונים ובין הקיצונים בנוגע למידת ההכשרה הלגיטימית ולממדיה . בשלהי העשור השני של המאה ה 20 היו בירושלים וביישובים אחרים , ובהם טבריה , כמה בתי ספר לבנות אשר היו מזוהים עם היישוב הישן הקנאי , אולם מצבם הכלכלי היה לא טוב . אמנם עד אמצע שנות השלושים היו כמה מסגרות חינוך שעלו בקנה אחד עם דרכם של החרדים המתונים , אלא שבקרב הנהגתם עוד היתה הרגשה של חסר בתחום זה . הרגשה זו נבעה מהגידול במספרם של החרדים המתונים בארץ ישראל מן העלייה הרביעית והחמישית , ובהם לא מעט חסידי גור . אלה התיישבו ביישוב החדש – בחיפה , בתל אביב ובמושבות – ושאפו להשתלב בו , והשתלבות זו הצריכה להבנתם מערכת חינוך שונה מזו של הקיצונים . בשל כך נוסדו בשנות השלושים ובראשית שנות הארבעים גנים ובתי ספר עממיים של ' בית יעקב' עבור בנות ביישובים כהרצליה , זכרון מאיר שליד בני ברק , חיפה , טבריה , . 10 על הישיבות ראו : מנחם פרידמן , ' ישיבות היישוב הישן בשלהי התקופה העות'מאנית – " מוסדות" או בתי אולפנא , ' בתוך : עמנואל אטקס ויוסף שלמון ( עורכים , ( פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו וחבריו , ירושלים תש"ם , עמ' שסט-שעט ; מנחם פרידמן , ' המאבק על דמות הישיבות והרבנות בירושלים בשנה הראשונה של הכיבוש הבריטי , ' הציונות , ב ( תשל"א , ( עמ' ; 119-105 הנ"ל , ' עולם הישיבות , ' בתוך : יהושע פראוור ואורה אחימאיר ( עורכים , ( עשרים שנה בירושלים , 1987-1967 תל אביב תשמ"ח , עמ' . 179-174 . 11 ראו על כך : מנחם פרידמן , האשה החרדית , ירושלים ; 1988 הנ"ל , ' האישה החרדית , ' בתוך : יעל עצמון ( עורכת , ( אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות , ירושלים תשנ"ה , עמ' ; 291-273 הנ"ל , ' כל כבודה בת מלך חוצה : האשה החרדית , ' בתוך : דוד י' אריאל ואחרים ( עורכים , ( ברוך שעשני אשה : ? האשה ביהדות – מהתנ"ך ועד ימינו , תל אביב , 1999 עמ' . 206-189 . 12 ראו למשל : אהרן סורסקי , תולדות החינוך התורתי בתקופה החדשה , בני ברק תשכ"ז , עמ' רסרסב , תנא-תנה . . 13 ראו : מנחם פרידמן , ' פשקווילים ומודעות קיר בחברה החרדית , ' בתוך : גניה דולב ( עורכת , ( פשקווילים : מודעות קיר וכרזות פולמוס ברחוב החרדי , ירושלים ותל אביב תשס"ה , עמ' . 14-12

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר