|
|
עמוד:13
בשנים האחרונות רי שו שלטונות הוקף , שהנם בפועל חלק מהמועצה המוסלמית העליונה מעמד חשוב ביותר . לאחר , 1967 הותירה ישראל מרצונה את ניהול ענייני הר הבית לשלטונות הוקף והמועצה המוסלמית העליונה , זאת כדי להבטיח את חופש הדת והפולחן במקום . חלק גדול מהכנסות רשות הוקף מוקדשות לאחזקת המסגרים ומבנים אחרים בהר הבית . ההיבט המיסטי או הצופי באסלאם , אף שהיה רווח בקרב המוסלמים בירושלים , הוא לא הגיע מעולם למעמד חשוב . הפעילות הצופית באסלאם נתארגנה למסדרים ונקראה בדרך כלל ע"ש מייסד המסדר . מקומות מפגשיהם הדתיים מכונים זאויה או ח'אנקה . מסדר הצופים החשוב ביותר בירושלים היה המולויה . הזאויה של עדה זו הוקמה בירושלים , 1586-ב אף שהמסדר עצמו הופיע בירושלים , 1519-ב דהיינו זמן קצר לאחר הכיבוש העות י מאני . המרכז העולמי נמצא בקוניה שבאנטוליה , במקום בו נקבר מייסד המסדר . לאחר מלחמת העולם הראשונה נעלם לחלוטין המסדר ועמו ההקרשים שניתנו למרכזו הדתי . כיום לא נותרו יותר מאמינים צופים בירושלים ומרכזם עבר לרשות שלטונות הוקף . המקרה של מסדר המולויה אופייני לירושלים . כל מסדרי הצופים האחרים בעיר נוסדו ע"י זרים , שמרביתם הגיעו לירושלים כעולי רגל . כזה הוא מסדר הנקשבנךיה , אשר הזאויה שלו בירושלים נוסדה לפי המסורת ע"י מייסד המסדר בכבודו ובעצמו : מוחמד בהאא אד-דין נקשבנד בחיארה ( המאה . ( 14-ה המקום שימש בו בזמן במרכז המסדר בירושלים וכאכסניה לעולי הרגל בח ארה ותורכסתאן בכלל . זאויה זו וכמוה המסדר חדלו בפועל מלהתקיים בזמן החדש . אפילו המסדר הצופי קאדריה שהוא הפופולארי ביותר בין המוסלמים באסיה , לא משך מעולם את תושבי ירושלים המוסלמים , ומרכזו שהוקם בירושלים 1633-ב ( כפי שמעידה הכתובת הערבית בכניסה , ( שימש כאכסניה לעולי רגל מוסלמים מאפגאנסתאן , וכמקום תפילה למשפחות האפגאניות הספורות שהמשיכו להתגורר בירושלים . מבין כל המוסלמים הזרים שהגיעו לירושלים , היסוד הפעיל ביותר היו המוגרבים ( יוצאי צפון אפריקה , ( שהתגוררו ברובע שנקרא ע"ש - ארץ מוצאם - חראת אל מגאךבה ( רובע המערבים , ( סמוך לפינה הצפונית מערבית של העיר העתיקה , בגבול הרובע היהודי . מרביתו של אזור זה על בנייניו ( שאינם קיימים יותר מאז מלחמת ששת הימים ) הוכרזו כהקדש שניתן ע"ש אבו מיךן שעיב בן חסין ( או חסן , ( מנהיג צופי ידוע מספרד , הנערץ על המוסלמים מצפון אפריקה , שנפטר באלגייריה . 1198-ב בזמן החדש החלו השלטונות המוסלמים בירושלים לטעון כי הכותל היה חלק מההקדש שניתן ע"ש אבו מידן . תביעה זו שימשה עילה ( בעיקר בתקופת המנדט ) לאסור על היהודים מלהשתמש בריהוט או בכל אביזר אחר בשעת התפילה ליד הכותל המערבי . מוסלמים שחורים בירושלים קבוצה מיוחדת בין תושבי ירושלים הם המוסלמים השחורים . כיום הם מהווים עדה קטנה המתגוררת בבנייני האכסניה הממלוכית ( לשעבר ) ליד באב אנ-נאטיר , סמוך לפינה הצפונית מערבית של הר הבית . צבע עורם הכהה גורם להם להיות מופלים לרעה בקרב תושביה המוסלמים של ירושלים . אלו האחרונים מכנים אותם "עביר" דהיינו "עבדים , " בעוד לרובע בו הם
|
|