|
|
עמוד:12
אין זה מקרה , ששתי הסוררת האחרונות של הקוראן , הדומות בלשונן ובתוכנן , זכו לשם "אלמועויד'תאך / "שתי הנותנות מחסה . " תשעים ותשעה שמותיו הקדושים של אללה נתפסים כבעלי כוחות מיוחדים , ושימוש נכון בהם , בעיקר על ידי "מומחים" לדבר , גורם להפעלת האל או כוחותיו לצורכי האדם . אחת הדרכים לעשות שימוש מעין זה בשמות אללה , היא באמצעות כתיבתם בשיטה מיוחדת ובמספר כזה או אחר . סדר הכתיבה ומספר החזרות הם שקובעים את עוצמת האמצעי המאגי שהוא הקמיע . הקריאה הרצופה של הפסוק הפותח את כל הסורות של הקוראן , השפעתה המאגית אינה מוטלת בספק . כך אנו קוראים בספרון נפוץ בשם "מפאתיח אלפרג "' ( מפתחות הישועה , ( שעניינו שימושים בהשבעות , כי אפשר להשיג את קיומם של כל הצרכים על ידי קריאה בקול רם של "בסם אללה אר רחמאן אר רחים" 776 פעמים ועוד 25 פעמים של משפטים קצרים המכילים את הפסוק הזה . חומר רב נאסף על הנושא בספר שמס אלמעארף , שנכתב בידי מלומד מוסלמי בן המאה ה 4 ו , אחמד בן עלי אלבוני , והוא לא היחיד . הספר הוא מדריך מעשי לשימוש בשמות ובצירופים קדושים כדי להשיג את השפע האלוהי לכל מטרה . יש , כמובן , חשיבות גדולה לקשר בין האמירה והשימוש בה , ויש עוצמה גדולה יותר לנוסחה מאגית אם היא נאמרת בידי מומחה לדבר , ובמיוחד על ידי מקובל וקדוש . ג ם לאחר מותו ניתן למצוא במקום קבורתו את אותם כוחות טמירים שבהם ניחן בחייו . כך התפתחה באסלאם , כמו בדתות אחרות , מערכת מקומות קודש . חלקם קשור בעושי נפלאות , כגון קברו של שיח' אברהים אלמתבולי באשדוד , מצרי בן המאה ה , 16 חסר כל השכלה שנתפרסם כקדוש . הוא נפטר בארץ במהלך ביקור במקומות הקדושים . קברו באשדוד שימש מוקד חשוב לעליה לרגל , שכן כוחות הסוד שהיו לו לקדוש זה ולאחרים בחייהם אינם כלים עם מותם . אדרבא , במותם הם מגיעים קרוב יותר , אם להציג את הדברים בפשטות , אל האל ומידת השפעתם רבה יותר . המקומות הקדושים נקראים בערבית , ברוב המקרים , "מקאם . " במקרא אנו מכירים את המלה "מקום . " כך המקום אשר בו "פגע" יעקב בדרכו לחורן נקרא בשם "בית אל" ( בר' כח , יז-יט . ( מקאם יכול להיות מסוגים שונים , עם או בלי קבר ; קשור בשמו של נביא ידוע או בשמו של "קדוש" שחי פעם , או בשמו של קדוש מקומי שלא נברא כלל , אך נוצר בדמיון העם . כך , למשל , ליד עכו הראו במשך שנים את קברו של נביא בשם " נבי עכ , " שנולד בדמיון העם כדי ש"יבנה" את עכו הקרויה , כביכול , על שמו . מעניין לציין , שסיפור עממי זה מצא את דרכו אל הספרות הגיאוגרפית הערבית המביאה אותו כעובדה שאין עליה עוררין . מקום מיוחד נודע למקומות קודש המציינים את מקום קבורתם של נביאים חשובים . כך הדבר לגבי מקום קבורתו של מוסא ( משה רבנו , ( שנקבר , לפי המסורת המוסלמית , בדרך ירושלים —יריחו , כמעט בכל כפר מוסלמי ניתן למצוא מקאם של נביא או איש קדוש ( לא תמיד עם קבר , ( המשמש מוקד לטקסים ולעליה לרגל . מטבעו של מקום קדוש מעין זה שהוא פתוח לביקורים בכל עת . הטקסים הקשורים בו נועדו למשוך את תשומת ליבו של הקדוש , שיעשה כדי להענות לתחינותיו של המבקר . גם בקרב שבטי הבדווים אנו עדים לתופעה דומה . קברים מסוימים , לעתים של אב קדום ממשי כלשהו שנתקדש ולעתים של דמות ערטילאית , הופכים למוקדי עליה לרגל , בדרך כלל בעונות קבועות ( בערבית :
|
|