|
|
עמוד:9
מבוא בתי הבנסת הקדומים נמנים עם האתרים החשובים ביותר ששרדו בארץ . יש בהם עניין לא רק בשל תרומתם ההיסטורית , אלא גם בשל ייחודם האמנותי אסתטי וערכם הארכיאולוגי . ברבים מהם שרדו פריטים אמנותיים , כגון גילופי אבן , תבליטים ופסיפסים , שיש בהם עניין רב לציבור הרחב . בארץ , הנעדרת מבנים מונומנטליים מימים עברו , בולטים בתי הכנסת הקדומים הרבים כשריד לתפארת העבר . בתי הכנסת הקדומים מהווים את הביטוי המוחשי ביותר לרציפות הישוב היהודי בארץ , שהתקיים בחלקו גם לאחר הכיבוש המוסלמי , ובמזרח הגליל העליון , המשיך הישוב להתקיים אף בתקופה הצלבנית ולאחריה . בתי הכנסת על עיטוריהם וכתובותיהם , זורים אור על תולדות הישוב היהודי בארצו . רבים מבתי הכנסת הקדומים נתגלו כבר במאה ה . 19 עם זאת , הם נזכרים כבר על ידי הנוסעים היהודים בימי הביניים . בנייתם יוחסה לא אחת לרבי שמעון בר יוחאי , שלפי מסורת שמקורה לא ברור , בנה כ"ד בתי כנסת בגליל ( אולי בזיקה לכ"ד משמרות הכהנים שהתיישבו בגליל לאחר החורבן . ( בתי הכנסת בגליל מיוחסים ל"טיפוס הקדום , " שאופיין על ידי בנייה גדולת ממדים . הם עוטרו באבנים מגולפות כלפי פנים וכלפי חוץ , ורוצפו ברצפות אבן . בתי כנסת אלו פנו לירושלים , ופתחיהם נקבעו בחזיתם בכיוון דרום . ברובם לא נמצאו בימות לארון הקודש , וספרי התורה בראשית התקופה הוחזקו עדיין בארון מיטלטל , שהוכנס לאולם בעת התפילה . זמן יסוד בתי הכנסת הקרומים לפי המקובל כיום , היה במאה השלישית רביעית לסה"נ ( עדיין לא נתגלו בתי כנסת מהתקופה שבין חורבן בית שני למאה השלישית . ( למרות קווי דמיון אלו , מראים המחקרים שנעשו בבתי הכנסת בג ללל , כי הם נבדלים זה מזה , ויש בהם לא אחת תיאור מנורה על גבי כותרת עמוד מטבריה דגם מנורה חקוק על אבן בזלת - טבריה
|
|