|
|
עמוד:13
שדה בוקר , שנוסדה ב 952 ו , היתה עדיין חוות רועים לפני שהיתה לקיבוץ . היא היתה אנטיתזה לקיבוץ המסורתי , שהשתייך ברובו לתנועות פוליטיות יריבות . בחירתו בשדה בוקר הצביעה על התמדתו באי קבלת דרך הרבים בהתיישבות הקיבוצית , ומכאן הבחירה במקום יוצא דופן ויחודי . משביקש להצטרף לישוב הצעיר , הוא לא הגדיר את זמן שהותו . הוא שהה בשדה בוקר ארבעה עשר חודשים בלבד ( דצמבר 1953 פברואר , ( 1955 והתייצב מחדש בראש מערכת הבטחון , לאחר שנענה לפניית מנהיגי מפא"י שביקשו את שיבתו לראשות משרד הבטחון . בן גוריון עצמו כתב כי הוא עומד לצאת לשדה בוקר ל"שנה שנתיים . " הליכתו לנגב כמהלך זמני לא הוסתרה , אך לא הודגשה וגם לא הוצגה כך באסיפת חברי שדה בוקר , שבה החליטו לקבלו כחבר . הצטרפותו לשדה בוקר חוללה שינויים מפליגים בישוב . למקום נסלל כביש והוא חובר לצינור המים ואורחים רבים פקדוהו . גרעין צופים שהצטרף לישוב הפך אותו לקיבוץ . תקופת השהות הראשונה בשדה בוקר , ההשתתפות בעבודה הפיסית , המעבר לבגדי העבודה להזדהות עם העובדים וההתנסות בעבודה ממש , היו לסמל שנים ארוכות . הימים שעשה בשדה בוקר היו עבורו , ללא ספק , חוויה בלתי נשכחת . הוא כותב ביומנו : " וטוב למדינה שיכולה להרשות לראש ממשלתה , לאחר שרות ... במשך כמה שנים — ליהנות ממראות המדבר , לחרוש בשדות שיד אנוש לא נגעה בהם מעולם ולשגות בספרים אהובים . " ( תשי"ז , עמ' ( 29 בן גוריון ואתוס הנגב בן גוריון פנה למקורות התנ"כיים כמורי דרך וכמקור השראה , ופיתח תאוריות יהודיות בנושאים אלו . הוא גרס , כי בדורנו אנו כותבים את המשך התנ"ך . סיסמת הנגב היתה לו לדגל לצורך לאומי לחינוך , ולליכוד הציבור סביב יעד לאומי חינוכי משותף בהנהגתו . דגל משותף שכזה היה נחוץ כדי להתגבר על שסעים עדתיים , פוליטיים ואידיאולוגיים בחברה הישראלית . הוא היה ראש הממשלה הראשון שהעמיד את הנגב כסמל וכנושא מרכזי לפעילותו . כיו"ר ההנהלה הציונית פעל ליישב את הנגב הדרומי , ונאבק להכלילו בתחומי המדינה במסגרת החלטת האו"ם ב . 1947 בן גוריון היה מעורב אישית במסעות הפלמ"ח בנגב , ובמסעם של שמעון פרס ושמריה גוטמן לאילת . ( 1945 ) במלחמת העצמאות הוא עמד בתוקף על דעתו שלא לפנות את הישובים היהודיים המבודדים בנגב , וזאת , בניגוד לדעת יועציו . הוא ניסה לתפוס את הנגב מסדום דרומה לקראת הפינוי הבריטי בחורף 1948 ולהקים מבצר באילת ובו 500 לוחמים . כן פעל לכיבוש הנגב ומפרץ אילת במלחמת העצמאות ( במבצע "עובדה" במארס . ( 1949 בן גוריון הרבה לסייר ברחבי הנגב הדרומי ובאילת . הוא הצטרף לכובשי המרחב במבצע "עובדה" ( יגאל אלון ויצחק רבץ ) לסיור מעין גדי ועד אילת , היה נוכח בחנוכת קו המים הראשון מבאר אורה ב , 1950 כמו גם בחנוכת קו הטלפון וטכס ברית המילה הראשון של בן לתושב אילת ; הוא חנה ללינת לילה בהאחזות הנח"ל ביוטבתה וסייע
|
|