מבוא

עמוד:13

לא רגילה , וליורש מלכותו בזכות אבות ולא בזכות כיבוש . ויש להעיר , שבנוסח הדמיוני של הסיפור , המובא כאן בנוסח השני , נעשה אלכסנדר מלך מצרים מעיקרו , וכמוהו פיליפוס בעל אמו , כלומר : המגמה המצרית השתלטה על הסיפור שלטון גמור . הגורם השני שנטל מסיפור לידת אלכסנדר את אופיו ההומוריסטי הוא , שבמהלך הסיפור הליצנות מוחלפת במעשה שהיה , כלומר : אלכסנדר הוא באמת בן האליל אמון , הוא שבא אל אולימפיה אם אלכסנדר בדמות נוקטניבור . במכתבים הראשונים המובאים בסיפור בשמו של אלכסנדר הלה מכנה את עצמו בשם 'אלכסנדר בן פיליפוס וא 1 לימפיה , ' ואילו בהמשך הסיפור הוא מכנה את עצמו בשם ' אלכסנדר בן האליל אמון ואולימפיה המלכה . ' מל & מע , מוצאו האלוהי של אלכסנדר , שתחילה הוצג כמעשה ערמה ופיתוי כדרכו של סיפור ליצנות , נהפך לדבר של אמת לאמיתה , המסביר את הצלחותיו ; משום כך מופיע פעמים האל אמון עצמו כסובך ומגן על אלכסנדר בשעת מצוקה . צד אחר , שנטל מן הליצנות את עוקצה , הוא הקץ הטראגי של המעשה ו אלכסנדר , שאינו יודע כי נ 1 קטניב 1 ר הוא אביו , רוצחו בידיו , וכך נתן הנבל את הדין על המעשה הרע אשר עשה . אין עקביות סיפורית מלאה במהלך המעשה , אך אפשר לראות ברור , כיצד מתגדלת והולכת דמותו של אלכסנדר ונהפכת ממלך גיבור לבן אלים , בן חסותם , השוחרים את טובתו . בנוסח העיקרי של הרומאנסה נקשר לפחות חלק מן המערכה השנייה של הסיפור , שהן עלילות המלחמות , עם מעשה נוקטניבור : העילה ללידת אלכסנדר היא בריחתו של נ 1 קטניבור מארצו בגלל חיל פרס , שאלוהיהם עמהם , ואלילי מצרים אינם מגינים עוד על ארצם , כפי שמגלה נוקטניבו ר . לאחר בריחת המלך הקימו בני מצרים מצבה המספרת את המעשה . מצבה זו ראה אלכסנדר לאחר שכבש את מצרים והסיר מעליה את עול פרס . משמע . מלחמותיו של אלכסנדר נגד דריווש מלך פרס אינן רק מלחמות כיבוש , כפי שאלכסנדר עצמו חושב , אלא בלא דעת נוקם הוא את נקמת אביו מיד שודדי מלכותו . מערכות הסיפורים הראשונה והשנייה , שלזו אנו מכנים כאן בשם חלק ראשון , 'נוקטניבור , ' וחלק שני , 'דריווש , '

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא