|
|
עמוד:8
את אמיתת הנצרות מכתובי המקרא וגם מדברי חז"ל ואת מצוות קבלת הנצרות על ידי היהודים כמסקנה מחויבת מדתם הם . טענותיו היו רצופות דברי זלזול והגסת לב כלפי היהדות . ואילו למשיבים היהודים לא הורשה להשיב בהתקפה נגדית על עיקרי הנצרות , אף לא הותר להם להציג את ההשקפה היהודית בשלמותה ולבססה על יסודותיה . לא ניתן להם אלא להתגונן ולהשיב על מה שנשאלו . והם אמנם עשו זאת בכשרון רב , ולפעמים גם בחריפות מזהירה . אבל הפחד ניכר בכל דבריהם , שלא חרגו אלא לרגעים אחדים ומתוך נקיפות לב והתרוצצות פנימית — מן המסגרת הכפויה עליהם . הוויכוח נסתיים בהרגשת כישלון , והמרה המונית באה בעקבותיו , במיוחד בחוגי המשכילים היהודיים , שהייאוש גבר עליהם ושיבר את התנגדותם . ' ספר העיקרים' נכתב אחרי הוויכוח הזה , והוא ניסיון להניח יסודות מוצקים שעליהם תיכון אמונת ישראל , וסיכום התשובות לטענות המתווכחים הנוצריים , טענות שהיו באותו דור לבעיה חמורה ומציקה למשכיל ולהוגה הדעות היהודי . הרקע ההיסטורי נסקור בקצרה את הרקע ההיסטורי המסביר התפתחות זו . עם ראשית המאה הי"ד התחיל תהליך שקיעתן של קהילות יש ראל בספרד הנוצרית , לאחר הפריחה היחסית שחלה במאה הי"ג . אמנם , מכמה בחינות נמשכה והלכה פעילות של יהודים בתנאים דומים לאלו ששררו במאה הקודמת . חצרנים רבי השפעה , חוכרי מסים , רופאים ומלומדים יהודים הסתופפו בחצרות מלכי קסטיליה ואראגוניה ומהם שהיו בעלי השפעה אישית ניכרת . לא אחת הצליחו הללו להיטיב גם עם קהילותי הם . אבל מצבו הכלכלי והמדיני של כלל הציבור היהודי הורע מאוד . כנגד עשיתתם של יחידים שקעו הרבים בעניותם , מחמת כובד המסים , הסחיטות החד פעמיות שנעשו קבע , והאיסורים התכופים על הלוואה בריבית . גורם נוסף לערעור מעמדה של יהדות קסטיליה ( יהדות אראגוניה זכתה באמצע המאה הי"ד לתקופה קצרה של שלווה יחסית ) היתד . מלחמת הכתר שנמשכה
|
|