|
|
עמוד:13
ג . על ספקות שבחקר הנפש א ( 27 ) שני המאמרים , ( IV 4 , IV 3 ) העשרים ושבעה והעשרים ושמונה לפי הסדר הכרונולוגי , היו חטיבה אחת , ופורפירייס חילק אותם בשל אורכם לשניים . את המאמר IV 3 אפשר לחלק לארבעה חלקים אלה : בחלק הראשון ( פרקים ( 8-1 נפרע פלוטינוס מאלה הטוענים שנפש האדם היא חלק של נפש העולם . את החלק השני ( פרקים ( 18-9 מקדיש המחבר לעיון , כיצד חודרת הנפש אל הגוף . בחלק השלישי ( פרקים ( 24-19 דן בנוכחות הנפש בגוף , בחלקי הנפש , וביציאתה של הנפש מהגוף . החלק הרביעי ( פרקים ( 32-25 מוקדש לבעיית הזכרון , והיינו מה הוא הכוח בנפש שבעל זכרון הוא . כדאי לסקור ולחקור את כל הקשיים , שבהם נתקל הדיון בבעיית הנפש . וקודם כול ראוי לפתוח באלה הטוענים , שמקור הנפשות שלנו בנפש העולם ( פרק . ( 1 מקור הנפשות שלנו אינו כנפש העולם , מוצא שתיהן מן הנפש הכוללת ( פרק . ( 2 אף אין מתקבל על הדעת הטיעון שלהם , שנפש יחידה היא חל ק של נפש העולם , כאילו אמרנו , הנפש שבאצבע היא חל ק של הנפש אשר בגופו השלם של החי . הנפש כולה נמצאת בכל איבר , אלא בגלל תפקידם של כל איבר ואיבר ( העיניים , האוזניים וכר ) מתהו 1 ת תחושות שונות ( פרק . ( 3 הנפש נמצאת בגוף בשלמותה , ובמיוחד נפש העולם ( פרק . ( 4 כל הנפשות שומרות על הזהות ועל השוני ; כל נפש אחת היא , וכולן יחד נפש 'אחת' הן ( פרק . ( 5 יחס הנפשות אל הנפש הכוללת ; נפש העולם קשורה בשכל ( פרק . ( 6 הנפשות שלנו אינן חלקי נפש העולם ( פרק . ( 7 ההבדל בין הנפשות היחידות תלוי בחיים הקודמים שעברו עליהן . היצורים הנוצרים בעולם , ושנפש חיה בהם , אינם מרבים את מספר הנפשות , שלעולם אחת היא ( פרק . ( 8 דרכי חדירת הנפש אל הגוף ו העולם בעל נפש חיה , אך אין זו נפש משלו , אלא זו שניתנה לו , והיא המשגיחה ומצווה עליו ( פרק . ( 9 הנפש מביאה לכך , Ib . 35 a 1-3 . 2 Cf . Henry , Etats 39 sq . . 3 שכן כך היא דרכה בפרישתה ובהתפרדותה . וכיצד היא גם לא חלוקה ? שהרי לא כולה פורשת , אלא יש בה צד שאינו מפליג , דבר שמברייתו אינו נחלק . לפיכך מה שנאמר בה 'מזו שאינה נחלקת וגם מפורדת בגופים' הרי זה שקול לאומר : מזו שהיא מלמעלה וגם משלמטה שנחצבה משם ושופעת ומגעת עד כאן כעין הקרן מטבורו של גלגל . ולאחר שבאה לעולם עדיין בעין החלק הזה תביט ומכוחו של זה היא משמרת את טבעו של הכול . שהרי גם כאן אינה מפולגת בלבד , אלא גם בלתי מפולגת , שכן מה שנחלק בנפש לא כדרך החילוק הוא נחלק . שהרי הואיל והיא מוסרת את עצמה כולה לגוף , כולה לכולו , לא נחלקה ; אבל הואיל והיא מצויה בכל מקום שבגוף , הרי חלוקה היא .
|
|