|
|
עמוד:93
חוץ מהערך של אהבת הגר וכבודו אפשר להסיק מן הסיפור שלעתים הערך של כבוד המת נדחה מפני צורכי החיים . במקרה של בני שאול מדובר ב"קידוש השם , " אך להלכה נפסק שגם הצלת חיי אדם ואפילו שיקולי ממון הם לעתים סיבה להקל בכבוד המת . כבוד הגוף כשם שגופתו של המת מחייבת התייחסות של כבוד בשל היותו צלם אלוהים , גם גופו של האדם החי מחייב התייחסות של כבוד מאותה סיבה ממש ואף יותר מכך , שכן האדם החי הוא בבחינת צלם אלוהים חיים יותר מן המת . הלל הזקן הוא מופת להתייחסות רצינית וכבדת ראש לגופו : " גומל נפשו איש חסד ועוכר שארו אכזרי" ( משלי יא , יז : ( " גומל נפשו איש חסד" — זה הלל הזקן [ ... ] אמרו לו תלמידיו , רבי , להיכן אתה הולך ? אמר להם : לעשות מצוה . אמרו לו : וכי מה מצוה זו ? אמר להן : לרחוץ בבית המרחץ . אמרו לו : וכי זו מצוה היא ? אמר להם : הן . מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות , מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן , והן מעלין לו מזונות , ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות , אני שנבראתי בצלם ובדמות , דכתיב : " כי בצלם אלהים עשה את האדם" על אחת כמה וכמה ( ויקרא רבה לד , ג . ( הלל הזקן למד מהמושג צלם אלוהים של האדם את החובה לטפל בגוף האדם כאילו היה " איקונין של מלך . " במקביל להתייחסות המקראית אל גוף האדם המת כ"קללת אלוהים תלוי , " הלל רואה גם בגוף האדם החי " צלם" במשמעות של פסל ותמונה מוחשיים . ייתכן שבדבריו יש גם הבנה מחודשת של איסור עשיית פסל ותמונה : היות שהאדם החי הוא דמות האל , אין צורך ואין רשות לעשות פסלים דוממים ומתים שייצגו את אלוהים חיים . 93 בבא בתרא קנד ע"ב . שו"ת משפטי עוזיאל ( הרב ב"צ עוזיאל , ירושלים , המאה העשרים , ( חלק א , יורה דעה , סימן כח-כט . לרשימת מקורות מקיפה ומפתחות לנושא של ניתוחי מתים ראו כהנא , תשכ"ז .
|
|