|
|
עמוד:15
פתיחה ידידיי ומכובדיי פרופ' ידידיה שטרן ופרופ' שחר ליפשיץ פנו אליי מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה והציעו לי לכתוב מסמך במסגרת מיזם " זכויות אדם ביהדות" שהם עוסקים בהקמתו . הנחת המוצא הייתה שלנושא " זכויות אדם" ערך וחשיבות ממדרגה ראשונה בחברה הדמוקרטית והליברלית בת זמננו , והוא מחייב התמודדות משמעותית עם העולם היהודי המסורתי . בירור נקודות ההסכמה , הוויכוח , הניגוד והחיכוך שבין שני העולמות ושתי החברות הללו הוא תנאי בסיסי וקודם לכל דיון בדבר האפשרות לשיתוף פעולה וקשר בין שני התחומים , המסורות והתרבויות הללו . קיבלתי עליי את המשימה , שכן היא נראתה לי חשובה ומתבקשת . כמי שחי חיים מלאים בשני העולמות ובשתי התרבויות הסכמתי עם הנחות היסוד האמוניות וההגותיות שהיו הבסיס להזמנת המאמר , ויצאתי לדרך . מסגרת העבודה שפרשתי לפני שני הפרופסורים ולפני קבוצת חברים שהתכנסה במכון לקראת הקמת המיזם החדש נוסחה על פי תפיסה דיאלוגית דיאלקטית של חיבור בין שני עולמות בנוסח המוכר והידוע של " תורה ועבודה , " " תורה עם דרך ארץ , " " יהדות ודמוקרטיה , " " תורה ומדע" ושאר צירופים הרגילים בבית מדרשן של האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית . סבור הייתי להציע את שתי התפיסות כמצרניות ואפילו מנוגדות זו לזו — היהדות המסורתית השמרנית מזה ומשנת זכויות האדם המודרנית המבוססת על הגות הומניסטית ליברלית מזה . בתחילה להצביע על ההתנגשות והסתירות , ולאחר מכן להציע מודלים של התאמה ושיתוף פעולה בין שני הקטבים המתנגדים מתוך שימוש במודלים מוכרים , שאחדים מהם תיארתי בעבר בהקשרים אחרים כבסיס העקרוני של תפיסת העולם המודרנית אורתודוקסית והציונית דתית . 1 ראו המאמרים " להסיר את המקף" ( ברנדס , תשס"ב ) ו"התודעה האליפטית של הציונות הדתית" ( ברנדס , תשס"ז . ( II
|
|