|
|
עמוד:13
6 להביא בחשבון את מצבו של שוק הנדל"ן בבאר שבע , למשל , לא תהיה זו הגזמה לומר שמדובר ב"עיר מקוללת . " פרדוקסלית , ככל שהקריה האקדמית ( שהיא בבחינת עיר אחרת ) הולכת ומתעצמת , כך הולך ונפגע מעמדו ודימויו של היישוב שסביב לה . " השאלה המחקרית , " אם להשתמש בלשון אקדמית , שהספר הזה מנסה להשיב עליה היא מדוע וכיצד התעצבה באר שבע כפי שהתעצבה ? מה היו הגורמים האקולוגיים , הפוליטיים , החברתיים והתרבותיים שעיצבו את ההיסטוריה של באר שבע למן כיבושה בידי צה"ל ב 1948 ועד ימינו אנו ? ובמילים אחרות , איך אפשר להסביר את כישלונה המהדהד של באר שבע ואת הסטיגמה השלילית כל כך שדבקה בה ? עיקרו של הספר הוא אפוא דיון סוציו היסטורי בגורמים ובנסיבות שהביאו את באר שבע לאן שהביאוה . עם זאת , בפרק הסיכום הועלו כמה הצעות ותוכניות פעולה שאם יאומצו עשויות לדעתי לשנות את פניה ואת מעמדה של באר שבע , ואתם גם את המציאות בנגב בכלל . חוץ ממטרתו הראשונית של ספר זה - לפרק את "הסטיגמה הבאר שבעית" למרכיביה ההיסטוריים והסוציולוגיים - נראה שסוג כזה של שאלות מחקר יכול לספק גם תמורה אינטלקטואלית רחבה יותר : דרך הפריזמה של מקרה הבוחן של באר שבע אפשר להתבונן בבהירות ובחדות במבנה הכוח של החברה הישראלית , למן קום המדינה ועד ימינו אנו . אחד הטיעונים העיקריים המובאים בספר הוא שעוצמת הסטיגמה של באר שבע - "הלא עיר של המדינה , " בלשונו של סאמט - נובעת לא רק ממצבה האובייקטיבי הרדום והמוזנח שאינו יאה לעיר מחוז , אלא גם , באופן ישיר , מהלבנטיניות המוחצנת שלה . הלבנטיניות , או נכון יותר שלילת הלבנטיניות , תפסה ועודנה תופסת מקום מרכזי בשיח הציוני האירופוצנטרי , המעמיד בלב "המעשה הציוני" את המתיישבים היהודים האירופאים הוותיקים . הן הסכסוך הישראלי ערבי והן השסע העדתי בין מזרחים לאשכנזים נתפסים אריק מירובסקי , "ירושלים בדרך למעלה , באר שבע תמשיך לשקוע , ובפתח תקוה לא צפוי שינוי . " באותו עניין ראו גם יעקב סיטרוק דהן , "ירידה של 35 אחוז במכירת דירות בב"ש . "
|
|