|
|
עמוד:9
הקדמה מטרתו של ספר זה היא התבוננות בעולמם הרוחני של ראשי החסידות על ידי בחינת עיקריה , מקורותיה וגלגוליה של סוגיית הענווה בכתביהם — סוגייה שנודעת לה חשיבות מיוחדת כצומת רעיונות וערכים מיסטיים וחברתיים ו אלן , ביטול ממציאות , דביקות , אהבת חברים ( וישראל ) ועוד . מובנת לנו דרכם של חוקרי הזרמים המיסטיים בישראל לספח אל שדות מחקרם את החסידות , התנועה החברתית דתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל בזמן החדש , שכן זיקתם ההדוקה של מחולליה ותלמידיהם אל הקבלה היא עובדה שאין עליה עוררין . מה גם שראשי החסידות נתנו לא אחת ביטוי לתודעתם העצמית כממשיכי מפעלם הרוחני היסטורי האדיר של רשב"י , האר"י וחבורותיהם . אף כי אין חולק על מגמותיהם החברתיות האקטיביסטיות של ראשי החסידות — וגרשם שלום ז"ל אף מצא "צד של זכות" ב"נסיונות להתכחש לאופיה המיסטי של החסידות" — הרי בסופו של דבר הגדיר שלום את החסידות בתור " השלב האחרון במיסטיקה היהודית" ( פרקים בתורת החסידות ובתולדותיה , ערך אברהם רובינשטיין , עמ' ;( 32 , 31 ואכן , בהשראתו של שלום נעשה מחקרה של רבקה ש"ץ אופנהיימר , החסידות כמיסטיקה — יסודות קוויאטיסטיים במחשבה החסידית במאה הי"ח , ירושלים תשכ"ח , שלעניות דעתי הוסיפה במחקרה זה הרבה צבע חריף לחלקת המיסטיקה שבחסידות ולא חסכה צבע זה מחלקותיה האחרות שאבק המיסטיקה לא דבק בהן . אין תימה אפוא שדוד גולדשטיין , עורכו של קובץ מאמרי יוסף וייס ז"ל באנגלית , הניח כי החסידות משמעה מיסטיקה יהודית במזרח אירופה , כמשתמע משמו של קובץ זה : Studies in ; Eastern European Jewish Mysticism , Oxford 1985 ואין לפסוח כאן על משה אידל , שהרחיק לכת , ולא זו בלבד שהציג את הקבלה
|
|