|
|
עמוד:9
מבנה הספר ופרקיו הרעיון לערוך מחקר על נשים מזרחיות המשתתפות בסגל האקדמי צמח , בין השאר , מתוך ביקורת על ספרי הקודם על כלל הנשים באקדמיה הישראלית , Toren 2000 ) תורן . ( 2005 אחת השאלות השגורות של מבקרים במדעי החברה היא : "למה לא בדקת גם את " ? ... כך למשל נשאלתי מדוע חקרתי רק את הנשים כקבוצת מיעוט מופלית במוסדות להשכלה גבוהה , ולא חקרתי מיעוטים מקופחים נוספים כגון חברי סגל ערבים . יותר לעניין , נשאלתי מדוע חקרתי את האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה כמכלול ולא הבחנתי בינן לפי לאום ( יהודיות / ערביות ) או לפי מוצא אתני ( אשכנזיות / מזרחיות , ( הרי בוודאי יש הבדלים בין קבוצות שונות אלה י ומדוע חקרתי רק את אלה שבמערכת ולא את אלה שנפלטו ממנה וכולי . לכל אחד יש שאלות כאלה לפי נטיותיו והתעניינותו , אך בסופו של דבר צריכה החוקרת להחליט על הנושא ועל גבולותיו . המחקר הנוכחי מתרכז בשאלת המשמעות של מגדר , מעמד ומוצא אתני שנשים מזרחיות מייחסות לגורמים אלה עם נטייה לתשומת לב במיוחד לאתניות , שהיא המשתנה המבחין בין הנחקרות לכלל הנשים בסגל שאת עמדתן חקרתי במחקר קודם . אף על פי שמספר הנשים המזרחיות המועסקות באוניברסיטאות הוא קטן מאוד , מצאתי שראוי להתמקד בהן כי עמדותיהן וניסיונן במסגרת האקדמיה משקפים בעיות חברתיות רחבות , כמו אי שוויון על בסיס אתניות , ביקורת ופעילות פמיניסטית מזרחית , פער תרבותי והרגשת זרות בין קבוצות מוצא שונות ובין פריפריה למרכז . מחקר כזה יכול לשפוך אור על סוגיות דומות גם בתחומים נוספים . כמו כן , הוא מעורר דיון על שוליות חברתית על בסיסים שונים , כמו במקרה הזה - אתניות , מגדר ומעמד ושאלות תיאורטיות מאתגרות באשר להצטלבות ולהשתנות של זהויות אישיות וקולקטיביות והקשרן החברתי . במבוא אתייחס לבעיות של זהויות מרובות ( multiple / complex identities ) והצטלבותן ( intersection ) שהן מושגים מרכזיים בחקר אי שוויון חברתי ומשפיעים במשולב על עמדתו ועל ניסיון חייו של היחיד . המבוא כולל את תיאור המתודולוגיה של המחקר ואת השיקולים בבחירה בשיטה איכותנית ובניתוח נרטיב nmn . ( narrative analysis ) השיטה היא לשמוע מן המשתתפת את סיפור התנסותה ותחושתה כאישה מזרחית באקדמיה , ולחשוף רבדים עמוקים יותר של המשמעות שהיא נותנת לחוויותיה . החומר מתבסס על ראיונות
|
|