|
|
עמוד:11
הקדמה ספר זה דן באדם החי בסובב הצחיח למחצה , והוא במהותו מחקר בגיאוגראפי אזורית . מן הדין אפוא להבהיר את המובחנים 'גיאוגראפיה אזורית' ו'איזור צחיח למחצה . ' נראה לנו שניתן להגדיר 'איזור' כתחום מסוים , שהוא מוקד לבעיה מוגדרת הגבול בין איזור לאיזור אינו אלא התרופפות הבעיה האחת והתגלותה של בעיה אחרת כדומינאנטית בתחום השכן . הבעיה המרכזית של האיזור הנידון בספר זה היא צחיחותו , כלומר חוסר משקעים , זמינותם הבלתי בטוחה והבלתי קבועה . המחקר הגיאוגראפי אזורי , מתוך ראיית התנאים הטבעיים של תחום מחקרו כאתגרים העומדים בפני האדם , בוחן את פעילותו של האדם בעימות עם האתגרים הנתונים , מעריך את פעילותו זו ומצביע על אפשרויות שונות לפתרון הבעיה המרכזית של האיזור . אין עוד כאיזור הצחיח למחצה , היכול להדגים את ריבוי האפ' שרויות הטמון בגיאוגרפיה האזורית . יש בו באיזור זה כל גוני הקשת של יחסים אפשריים בין האתגר לבין האדם : למן פאטאליזם גמור , דרך מאמצים כנים אך בעלי רמה טכנולוגית נמוכה , עד למפעלים המתוחכמים ביותר של דורנו . תגובתו של האדם לגבי אותו אתגר שונה באיזור מסוים לעומת איזור אחר , בעל תנאים טבעיים זהים . ותכליתו של ספר זה היא י לראות את האפשרויות השונות , שמהן נוצלה רק אפשרות אחת , לפי הערך השונה שמייחס האדם לארגון הנוף שבו הוא חי . במחקר מסוג זה תרומה להבנת התהליכים המסובכים שבין האדם לסביבתו , לתגובותיו של האדם על אתגרי הסביבה ולהתרוממותו של האדם מעל תנאיו הראשוניים , המגבילים אותו . האזורים הצחיחים על שלושת הגונים העיקריים שבהם — הצחיח , הצחיח למחצה והצחיח ביותר —*מצטרפים כדי 36 % מכלל שטח היבשות , אך האוכלוסיה בהם ( 1960 ) לא עלתה על 13 ° / 0 מכלל אוכלוסית העולם , Amiran ) . ( 1966 ברם , 13 % אלה הם כדי 400 מיליון נפש , וגורלם של הללו ראוי בלי ספק לתשומת לבו של החוקר . * דיין בהגדרות ובמקדמים לצורך מיון האזורים הצחיחים ימצא הקורא בנספח שבסוף הספר .
|
|