המשך ומיפנה

עמוד:12

זה של אינטרסים פילוסופיים יש לניצשה חשיבות מיוחדת לענייננו . המרד האכסיסטציאליסטי מתבטא אפוא מעל לכול במעבר המושגי מאמת לאותנטיות , הגורר אחריו שינוי גמור בכל האינטרסים הפילוסופיים המסורתיים , וכמו כן שינוי והיפוך במשמעויות של כל מושגי היסוד של תולדות הפילוסופיה . ערעור מעמדה של הכלליות הוא מיניה וביה גם התמוטטותו העקרונית של אידיאל m n וההכרה , כי אם האמת אינה חשובה עוד , הרי שגם אין בעיה של שקר ואמת , ואם בכל זאת עולה בעיה זו באפסיס טנציאליזם , הרי שיש לה מעמד מישני בלבד , ולא לקראתה מכוון המאמץ הפילוסופי . מכאן שבעקרון אין המדע עניין אכסיסטנציאליסטי 'אותנטי , ' שכן הוא נשען על התבונה העוסקת בכללים , ומבחינה זו אכן אפשר לראות עד מה מתרחק האכסיסטנציאליזם ממסורת הפילוסופיה כשהוא דוחה מעליו בפירוש יסוד כמו המדע , שהיה תמיד אבן פינה לפילוסופיה , באשר המדע משמעו שיעבוד החירות האישית למערכת כללית . האפסיסטנציאליזם מחפש אפוא אמת בלתי מדעית , שתהיה מוגנת מפני כל אפשרות של הרס מבחוץ . התגוננות זו מעניינת מבחינת ההודאה שהיא מודה בכוחו של מושג החירות במובנו הכללי , שתנופתו החברתית מחד גיסא והמדעית מאידך גיסא משתלטת לגמרי על חייו של האדם המודרני . האכסיסטנציאליזם , כקאנט , אלא במובן אחר , הוא פילוסופיה שבאה להציל — להציל את החירות הפרטית מפני האדם עצמו , שמעולם לא היה חזק כל כן כמו בתקופה המודרנית , ודווקא בה הפך הוא עצמו להיות הסכנה הגדולה ביותר לעצם קיומו . כלומר , האכסיסטנציאליזם הוא שמגלה לנו על ידי ביסוס פילוסופי ש'המהפכה הק 61 רניקנית' היא מסוכנת . וכמו בכל מקרה אחר , עיוני או מעשי , כשכלו כל הקיצין , האפשרות היחידה להתמודד עם הסכנה היא מהפכה . האכסיסטנציאליזם הוא מהפכני , אולי לא פחות מן המארכסיזם , אלא שתחומו אחר והמהפכן הוא אדם יחיד , שאינו יכול כמובן להפוך את החברה , אבל יכול להפוך את יחסו שלו 'nor ואת משמעותה לגביו . האמת , המדע , החברה והתבונה הם המושגים העיקריים שמשמעותם משתנית למישנית , כך שהכול מופיע כשווה חשיבות על קרקע נייטראלי שהיא המציאות גרידא , באשר היא מציאות פרטית . על רקע מציאות זו וכביטוי לה אנו נתקלים מחדש בפרטיות ובכלליות , אולם הפעם מזווית ראייה חדשה . הכלליות המיוצגת על ידי התבונה מופיעה מלכתחילה כבלתי א 1 תנטית , שמשמעותה מבחינת מושג האמת האכסיסטנציאליסטי — שקר . היינו , כל מה שהוא תבוני , מאורגן , ק 1 מוניקאטיבי , מופיע כמיבנה על של הסובייק - טיביות כסילוף העצמיות ועיוותה , או בלשון אחר : כאידיאולוגיה . ומושג זה נתפש במשמעותו הרחבה ביותר , היינו , שהאידיאלים של תולדות הפילוסופיה והתרבות אינם אלא אידיאולוגיות , מיכאניסמים לדיכוי החירות . יוצא שבירור עולם המושגים האפסיסטנציאליסטי נותן לנו גם גיסוס פילוסופי לכל התופעות שהמושג 'אידיאולוגיה' חל עליהן .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר