|
|
עמוד:10
' אחד' לבין 'רבים , ' כק 'חלקי ™ לבין 'שלימות . ' יחס זה נקרא בתולדות הפילוסופיה בשם 'אמת . ' מבחינת הבעייתיות היסודית הזאת אין האכסיס טנציאליזם שונה אפוא מכל שיטה פילוסופית אחרת . שונויתו היא בקיצוניותה של נקודת המוצא שלו , המכתיבה בהכרח את ייחודו של התוכן כולו . אבל גם נקודת מוצא זו אינה חידוש מכול וכול , אלא אדרבה , יש לתופסה במסגרת התפתחות מושג הסובייקט בפילוסופיה החדשה . מושג זה , שעלה לראשונה כמרכז תימאטי של התפלספות שיטתית במשנת דיקארט וקיבל את גיבושו העקרוני שיטתי ב'מהפכה הקופרניקנית' של קאנט , הוא שאיפשר מבחינת תולדות המחשבה את עלייתו של האכסיסטנציאליזם . הצבתו של הסובייקט כמרכז מיטאפיסי והכרתי כאחד היתד . רבת משמעות בתולדות הפילוסופיה ובתולדות התרבות בכלל , ובהקשר זה יש לבחון גם את האכסיםטנציאליזם כתופעה פילוסופית . זרם זה קיבל במלוא הרצינות את ' המהפכה הקופרניקנית , ' את ההבטחה הגדולה שעלתה מתור תקופת ההשכלה — האדם הוא חופשי , ובאשר הוא חופשי הוא אחראי לא רק לעצמו אלא גם ליקום כולו . קביעה זו , שנוסחה בידי קאנט , קיבלה מימוש בתחומים השונים של חייו ותרבותו של האדם המערבי — בפילוסופיה , בהתגבשותה של הדימוקראטיה , במדע . אולם רעיון החירות יכול היה לשמש כוח מניע רב עוצמה כל כד בתרבות , דווקא משום שלא חיסל אלא רק הסיט את הסתירה שבין פרטיות לכלליות מן התחום הק 1 סמי אל התחום האנושי , מן האובייקטיביות אל הסובייקטיביות . האדם החופשי יש בו אותה סתירה דיאלקטית , שהוא בעת ובעונה אחת גם אישיות פרטית וגם חלק בכלל החברתי אנושי , והיסוד האחד תלוי בהכרח במישנהו . זהו בדיוק תחומה של הפילוסופיה של העל , ששאפה לכלול באופן שיטתי את האספקטים כולם , כלומר לפתור את השאלה הקלאסית של היחס 'פרטיות—כלליות' מזווית הראייה של מושג הסובייקט כפי שהוצג על ידי קאנט . היגל הבליט את הקושי הפנימי שבמושג החירות מבחינת הסובייקט והפר אותו ליסוד שיטתו . הבדיקה הדיאלקטית של מושג הסובייקט הביאה את היגל למסקנה הקלאסית , שהאדם במידה שחירותו ממשית ואמיתית יש לו ביטוי כללי בלבד , שכן הפרטי כשלעצמו הוא אי ראציונאלי ולכן חסר ביסוס , חסר קשרים , בלתי ניתן לחשיבה . היינו , הפרטיות האמיתית , הן בטבע והן בהופעותיה השונות של החברה והתרבות , היא זו שמשתתפת בהבנתם ובעיצובם . האכסיסטנציאליזם הוא ריאקציה למסקנתו זו של היגל . הטענה נגדו , בעקבות קירקגור , היא שהראציונאליות נוסח היגל אולי מגיעה לניסוח האמת , אר רק במחיר ויתור על החירות . טענה זו נשענת אף היא על הסתירה שבתור מושג הסובייקט , אלא שהיא מדגישה את יסוד הפרטיות וטוענת נגד הכלליות . במרד האפסיסטנציאליסטי בהיגל יש משום חזרה ל'מהפכה הקופרניקנית' כדי למצוא בד . משמעות מקורית שלא נתבררה כלל
|
|