|
|
עמוד:8
[ ב ] היסוד המשותף בכל עבודתו הספרותית של יעקב לשצ'ינםקי הוא 'עמידתו על המצפה' ושאלתו ל'נתיבות' עמו . תמיד הוא נראה 'עומד על המצפה' ותמיד , במפורש או במרומז , הוא שואל לנתיבות עמו . ושני קווי יסוד אלה , עמדת המצפה שלו ושאלת הנתיבות שלו , מציינים את דרכו הספרותית וה מחקרית . עם כל רגישות הקשב וכושר הספיגות שלו לחליפות בזרמי הרוחות של הזמן , הרי לא חל שינוי ותמורה ב'עמדת המצפה' שלו ובצביון שאלותיו לנתיבות העם : ( א ) הוא יודע תמיד לקבוע את עמדת המצפה שלו על פרשת דרכים —על פרשת דרכי התפוצות : ( ב ) והוא שואל לנתיבות עמו את העם עצמו , משתדל למצוא ציוני דרך העם מתוך הסתכלות בחייו , בהליכותיו , בכלל הווייתו . במשך יותר מיובל שנים עורר יעקב לשצ'ינםקי את כל בני דורו , שתהו על דרכו של עמם בעולם והגו בעתידותיו , לעמוד ולהתעכב על יד 'המצפה' שלו , להסתכל ולהתבונן בנתיבות שהוא ציין , ולחקור ולדרוש באותן השאלות שהוא העמיד לפניהם . המסתכלים והמתבוננים , החוקרים והדורשים , ראו , כמובן , לעתים קרובות ראייה אחרת את ה'תהליכים , ' ותשובותיהם על השא לות היו לעתים גם הן לגמרי אחרות . אבל זכותו הגדולה של יעקב לשצ'ינסקי היא בעצם העמידה על פרשת הדרכים ובהסתכלות בדרכים ובשאלות שעורר כשהן לעצמן . היה בהן משום מפנה רב תוצאות בדרך הגותו של הדור . כי השאלות הללו היו בתחום שלא השגיחו בו כמעט עד ימיו , לא חקרו אותו ולא דרשו בו , הלא הוא התחום של 'היהודים כמו שהם : ' מספרם , יישוביהם , מלאכתם , עסקיהם , דמותם החברתית והתרבותית , קווי התפתחו תם כמו שהם נראים לעין והמגמות הגלומות בהם לעתיד לבוא . ויעמידה' זו של יעקב לשצ'ינסקי 'על פרשת הדרכים' של עמו וצביון זה לשאלת נתיבותיהם אינם רק פרי סגולותיו האישיות ודרכו הציבורית , אלא קשורים ושזורים הם בכל היי דורו . [ ג ] יעקב לשצ'ינםקי הלך עם דורו , כשהוא נתון כולו בתוך תוכו , בלבטיו , תהיו תיו ונפתוליו . ומעטים היו בישראל דורות כדור זה ללבטי רוח , לתהיות דרכים ולנפתולי גורל . בני הדור הזה , הדור השני ל'חיבת ציון , ' הועמדו ' על פרשת דרכים' והוטל עליהם למצוא את נתיבם ולפלס בו דרך לרבים ולהוליד אותם אחריהם .
|
|