|
|
עמוד:10
גדולת מידות שהתנסתה כמה פעמים בעבר בסיוע ליולדות . אבל מה עושים כשהקשישה אינה מסוגלת ללכת בחוץ בגשם ולבוסס בבוץ המגיע עד הברכיים ? אשר לא ראה כל קושי בדבר . האיש היה משכמו ומעלה גבוה מכולם , 'שש אמות וזרת' ( שני מטרים ) גובהו . הוא הלך לבית המיילדת , הרים את האישה כבדת המשקל ונשא אותה על כתפיו כשק קמח . צירי הלידה פסקו בינתיים ואשר נאלץ לשאת את ה " בובה" על כתפיו חזרה לביתה . כל אותה עת עקבו השכנים בתדהמה ובהתפעלות אחר נחישותו . בבוקר התחדשו הצירים והמחזה נשנה . אשר נאלץ שוב לרוץ ולהביא את המיילדת . דבשה לא עמדה בכאבים , למרות היותה בריאה וחזקה . היא חשה כאילו סכין חדה חותכת בגופה ללא רחמים . כל רצונה היה לדחוף ולהוציא את הוולד לאוויר העולם , אך הוולד נתקע בתעלת הלידה ומיאן לצאת . ה"בובה" ניגבה את הזיעה מעל מצחה של דבשה והגביהה את ראשה בעזרת כרית . אשר חיבר חבלים משני צדי המיטה ודבשה משכה בהם בכוח רב עד שכמעט התרוממה מהמיטה . כשיצא התינוק מכוסה בדם , נשמה היולדת לרווחה . לאחר שהמיילדת ניקתה את התינוק וחיתלה אותו , נטלה אותו דבשה והניחה על חזה . היא ליטפה את ראשו , בדקה את אצבעות ידיו ורגליו וחיוך התפשט על פניה . לפני שנרדמה חשה שזהו הרגע המאושר בחייה . זה עתה יצרה יצור חי ובראה חיים חדשים . דבשה העניקה לתינוקה הבכור את השם בר כוכבא , באומרה כי עם בואו "דרך כוכב ביעקב . " לרוע המזל , חלה התינוק ונפטר לאחר שלושה חודשים . האם השכולה בכתה בסתר , אך החליטה לא להיכנע לצער וליגון . חצי שנה לאחר הגיעה למסחה , הרתה דבשה שוב . הבת הראשונה סגולה נולדה באביב . השדות סביב כוסו פרחים צהובים ופרפרים ריחפו מפרח לפרח להפרותם . סגולה , שנשמרה על ידי הוריה מכל רע , התפתחה יפה . שנתיים לאחר בואם למסחה הרתה שוב דבשה . בעודה טרודה בהריונות ובלידות , ועסוקה בניהול משק הבית בתנאים הקשים במקום , ניהל אשר ארליך בהצלחה את בית הספר , והפיח בו חיים חדשים . הוא הפך את בית הספר ואת ביתו למרכז החיים התרבותיים בכפר . ארליך שבה עד מהרה את לבם של תלמידיו בכפר , בחידושים שהביא בדרכי הוראתו . נוסף להקניית דעת , הקפיד על פעילות ספורטיבית וטיולים בחיק הטבע . הוא הצליח להביא לכפר מכשירי התעמלות , בהם מקביליות ועמודי טיפוס , והדריך את הילדים כיצד להשתמש בהם . הילדים אהבו לטפס על העמודים עד לגובה רב , לצפות משם על הנעשה בכפר מחוץ לבית הספר . ארליך דרש שהילדים ילמדו ערבית , במקום צרפתית , כדי להכינם למגעים עם שכניהם הערבים . הוא הרבה לצאת עם הילדים לטיולים . הודות להם למדו הילדים להכיר היטב את סביבתם הקרובה . הייתה זו חוויה מכוננת לילדים , שרבים מהם לא זכו בעבר לצאת מחוץ לכפר . לקראת סוף שנת הלימודים יצא אתם לטיול ארוך , ברגל , בעגלה וברכבת , עד לזיכרוךיעקב . היה זה למעשה תחילתו של מנהג "הטיול השנתי " המקובל בארץ . בדמותו הגברית האמיצה , שימש להם אשר דוגמה , כיצד לא לפחד מהנערים הערבים שניסו להתנכל להם בטיוליהם . כך הצליח במקום בו נכשל ויתקין , שלא השכיל לקנות את לב תלמידיו למרות השכלתו הרחבה . עד מהרה הציתה דמותו של ארליך את דמיונם של חניכיו , שראו בו מודל לחיקוי . אחד הנושאים שהעסיקו את אשר באותה עת היה המאבק להשלטת השפה העברית כשפת ההוראה העיקרית בבתי הספר בגליל . עד אז שלטה בהוראה השפה הצרפתית , לפי דרישת
|
|