|
|
עמוד:13
היחיד המציין עובדה זו , ויש להניח שכך היה הדבר לפחות עד שנת , 1837 מועד הרעש הגדול בצפת , שכנראה גרם להתמוטטות הבאר . הדרך מעכו לדמשק ( ולא "דרך הים" המסורתית ) קשורה לשלטונו של סולימאן פחה , בגליל ובדמשק , הלה היה יורשו של ג'זאר פחה , שהגן בהצלחה על בירתו עכו בפני צבא נפוליאון . החיילים המוגרבים הנזכרים לעיל הם מחיל השכירים הצפון אפריקאי , שג'זאר וסולימאן הביאו ארצה להגנת שלטונם . הנוסעים הרבים שפקדו את הארץ במאה ה 19 מתייחסים לא אחת למקום , אך בדרך כלל אין הם מוסיפים לתאורו המקיף של בורקהרדט , המצוטט לא אחת בכתביהם . הסקר הבריטי של ארץ ישראל משנת , 1875 מביא לראשונה את תכנית הח'אן . בספרם נכתב : ... " הוא [ הח'אן ] נבנה על כביש דמשק באותו זמן שנבנה ח'אן מיניה , ח'אן אל תוג'אר ואחרים . הוא עדיין במצב טוב מאד ומשמש מקום חניה לסוחרים העוברים במקום . האולמות , שהם מקומרים וארוכים , משמשים לבהמות משא . בן מצויים שם מקומות מנוחה צנועים ומקומות למתפללים . " קביעתם של הארכיאולוגים דאז , שמצבו של הח'אן "טוב מאד" - למרות שאגפו המערבי היה כבר הרוס - היא יחסית . נראה שלפי מושגיהם , מבנה שבו קיימים עדיין קירות שלמים , ואפילו אולמות מקומרים וחלקי קומה שניה , נחשב ל"מצב טוב . " בסקר מוזכרים מקומות התפילה בח'אן , אך החצר סביב הבור , עם המסגד שבתוכה , לא היתה קיימת , כנראה . נראה שהם נהרסו ברעידת האדמה בראשית , 1837 ואבניהם שימשו לבניית המכלאה , שעדיין צמודה לקיר המזרחי של הח'אן . החצר סביב הבור מוזכרת אמנם עוד שנה לאחר הרעש , אך יתכן כי רק שרידי החצר ניכרו עדיין , והמכלאה נבנתה מאוחר יותר . כיום נותרו מהחצר ומהמסגד רק שרידי יסודות , וגם אלה מקורם מוטל בספק . בשנת 1900 הגיע לג'ב יוסף נדבן כלשהו , ממוצא הודי כנראה , וקבע לוח שיש על המבנה הכיפתי שמעל לבור , שבו נכתב ; "בשם אללה / בור יוסף / עליו השלום . " 1318 / השורה הראשונה כתובה בכתיב אורדו ההודי . שנת 1318 להיג'רה היא שנת . 1900 רגע חסד זה לא מנע את המשך הרס האתר . A הכתובת שעל ג'ב יוסף
|
|