|
|
עמוד:10
אינו מכיר ושהעדרו לא יוליך שולל את הרופא למחלות נפש . " טענה זו ( מ ( 1865 נועדה להציל בכל מחיר את עקרון האמת ולחמוק מהשאלה שהסימולציה מעלה - כלומר שהאמת , מושא ההוראה , הסיבה האובייקטיבית , חדלו מלהתקיים . אך מה יכולה הרפואה לעשות במה שצף מצד זה או מצד זה של המחלה , מצדה האחד של הבריאות או מצדה האחר , עם הכפלת המחלה בשיח שכבר אינו אמיתי ואינו שקרי ? מה יכולה הפסיכואנליזה לעשות בהכפלת השיח של הלא מודע בשיח של סימולציה שלעולם אי אפשר יהיה לחשוף את פרצופו , כיוון שגם 4 הוא שוב אינו שקרי ? מה יכול הצבא לעשות עם המתחזים ? באופן מסורתי הוא נוהג לחשוף אותם ולהענישם לפי עקרון ברור של איתור וזיהוי . כיום הוא יכול לפטור משרות מתחזה מעולה כאילו היה הומוסקסואל , חולה לב או משוגע "אמיתי . " אפילו הפסיכולוגיה הצבאית נסוגה לפני הבהירויות הקרטזיאניות ומהססת בהבחנה בין האמיתי לשקרי , בין הסימפטום " המיוצר" לבין הסימפטום האותנטי . "אם הוא משחק כל כך טוב בלהיות משוגע , הוא באמת משוגע . " והוא אינו טועה : במובן זה , כל המשוגעים עושים סימולציה , ואי הבחנה זו היא הגרועה שבחתרנויות . כנגדה התחמשה התבונה הקלאסית בכל הקטגוריות שלה . אבל כיום היא גולשת מחדש מעבר להן ומטביעה את עקרון האמת . מעבר לרפואה ולצבא , אזורים נבחרים של הסימולציה , עניין זה נוגע לדת ולסימולקרה של האלוהות : "עמדתי על כך שבמקדשים לא תהיה אף סימולקרה כיוון שהאלוהות שפועמת בטבע אינה יכולה להיות מיוצגת . " היא יכולה גם יכולה . אבל למה היא הופכת כשהיא מתגלה ברבים בצורת איקונות , כשהיא מכפילה עצמה בסימולקרות י האם היא נותרת הערכאה העליונה המגולמת בפשטות בדימויים במסגרת תיאולוגיה חזותית ? או שמא היא מתנדפת בסימולקרות הפורשות בעצמן את הדרן ועוצמת קסמן - מנגנון חזותי של איקונות התופס את מקומה של האידיאה הטהורה והצלולה של אלוהים ? זהו בדיוק הדבר שמפניו חששו מחריבי האיקונות , שמאבק אלף השנים שלהם עודנו 5 כיום מאבקנו שלנו . בדיוק כיוון שהם חזו מראש את כל יכולתן של . 4 שאינו אמור להיפתר באמצעות ההעברה . ערבוביית שני סוגי שיח אלה הופכת את הפסיכואנליזה לאין סופית . . 5 ראו : . M . Perniola , Icones , Visions , Simulacres , p . 39
|
|