|
|
עמוד:11
הדיאלוג אצל גנסין ושאלת המודלים הרוסיים איתמר אבן זהר המאמר מנתח את הדיאלוג של גנסין בשני חתכים : הקומפוזיציה והסגנון . הדיאלוג , כאלמנט חסר בלשון העברית של התקופה , היה אחד הרכיבים הבעייתיים ביותר לספרות העברית . גנסין אימץ פתרונות שהציע כבר מנדלי , ושנתקבלו על ידי בני דורו האחרים ( כגון ברני , ( אך פיתח אותם וגיבש באמצעותם את שיטתו . בפתרונות אלה נעשה שימוש נרחב ברפרטואר האופציות של הפרוזה הרוסית במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , ורק העמדתו של גנסין בהקשר של הספרות הרוסית ובזיקה אליה , מתוך הבנת חוקי ההעברה לעברית , שופכת אור הן על מצבה המיוחד של הספרות העברית והן על דמותו המיוחדת של גנסין . מאמר זה הוא חלק ממחקר מסועף ומתמשך על העברית ביחסיה עם הרוסית והיידיש . מסקנותיו הן עדיין בגדר מסקנות ביניים , מפני שעדיין לא נבדק הרובד של הפרוזה הרוסית שבשוליה הנידחים של הספרות הקאנונית . על פי מסקנות כיניים אלה עשה גנסין שימוש מרחיק לכת ברפרטואר הרוסי , אך לא אימץ שום מודל רוסי קיים בשלימותו הספציפית . אף על פי כן , אפשרות לגילוי מודל כזה נשארת לפי שעה פתוחה . אין לגילויים אלה כל משמעות לגבי הערכה חיובית או שלילית של גנסין , אך אי אפשר להתעלם ממיומנותו הספרותית , מכושר התימרון שלו בכפיפת מיגבלות מצב הלשון לאינטרסים של הטקסט הספרותי , ומהאפשרויות העשירות המגוונות שפתח בפני הספרות העברית תוך ניצול מירבי של הנסיבות בנות זמנו . א . הדיאלוג בספרות העברית החדשה ; חידושי 'שיטת מנדלי' כתיבת דיאלוג בסיפור היתה ( ועודנה ) אחת הבעיות הקשות ביותר לסופרים העבריים מתקופת ההשכלה ואילך . בתחילת ההשכלה . הרחקת האירועים לתקופת המקרא איפשרה לקבל כטבעי דיאלוג העשוי על פי חיקויי לשון
|
|