על המחקר

עמוד:10

ארצות האסלאם . שינוי חל גם בהכרה של המחקר ההיסטורי בצורך בחקירת עברם של קיבוצים יהודיים נוספים . התגוונותו של מקצוע ההיסטוריה מעבר להיסטוריה המדינית גם אל התחומים החברתיים , הכלכליים והתרבותיים הציבה לפני החוקרים נושאים הראויים למחקר , דווקא בעברן של הקהילות שנתפסו זמן רב כזגיחות מבחינת הסיפור ההיסטורי המרכזי . ההכרה כי מדינת ישראל היא חלק מן המזרח התיכון וכי ידיעת אזור זה תקדם את יכולתה של מדינת היהודים להשתלב טוב יותר במרחב המוסלמי , נתנה דחיפה אדירה לחקר הסימביוזה ההיסטורית שבין יהודי ארצות האסלאם לסביבתם . חקר קהילות ישראל במזרח התיכון זכה בשנים האחרונות לתנופה מרשימה וכמעט שלא נותרה קהילה מרכזית שלא הוקדש לה מחקר מיוחד . במסגרת זו פורסמו גם מאמרים שונים העוסקים ביהודי סוריה . ואולם דווקא על רקע זה בולט עוד יותר היעדרו של מחקר היסטורי מקיף העוסק בתולדות הקהילות היהודיות בסוריה . הקהילות הללו לא זכו למונוגרפיה שלמה וסדורה אשר תאיר את ההיסטוריה הפוליטית , החברתית , הכלכלית והתרבותית שלהן בדורות האחרונים . על פי רוב , העיסוק בחקר הקהילות היהודיות הסוריות נעשה בתוך המסגרת הכללית של הקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית , ובדרך כלל בשוליה . אפילו נכתבו בשנים האחרונות כמה מחקרים המוקדשים במלואם או בחלקם המכריע ליהודי סוריה , הללו דנים רובם ככולם בתחום צר בחיי הקהילות או שהם מסתמכים על מגוון מצומצם ביותר של מקורות . לסוריה שמור מקום נכבד במחקר העוסק במזרח התיכון . ואולם מזרחנים רבים העוסקים בסוריה כמעט שלא עסקו בפן היהודי בתולדות סוריה אלא כבדרך אגב . בדיוניהם המעטים ביהודים , חוקרים אלו ברובם שאבו את נתוניהם בדרך כלל ממקורות חיצוניים ספורים ולא מתוך המקורות היהודיים עצמם . מטרת מחקר זה , המבוסם בעיקרו על עבודת שדה ארכיונית , ( Archival study ) היא לבחון את מכלול התמורות בחיי הקהילות היהודיות בסוריה , הן ביחסיהן הפנימיים הן ביחסיהן החיצוניים . לשם השגת מטרה זו , ובכדי לאפשר ראייה רחבה ביותר ומזוויות שונות של האירועים ושל התהליכים והתפתחותם , נעשה במחקר זה שימוש במקורות רבים ומגוונים , ובהם מקורות יהודיים , מקורות ערביים נוצריים וערביים מוסלמיים מקומיים , מקורות אירופיים , דיווחים קונסולריים , תיאורי נוסעים , דיווחים מעיתונות התקופה ודיווחים של שליחי חברת 'כל ישראל חברים ' בסוריה . ספר זה , יסודו בעבודה שכתבתי לפני כעשר שנים לשם קבלת התואר דוקטור . הזמן שחלף אפשר לי לאתר מקורות חדשים , לעיין במחקרים חדשים שפורסמו בינתיים ואף לחזור ולבחון את המסקנות שאליהן הגעתי בעבר . באופן זה , זכה כאן המחקר ללבוש חדש , מעמיק ועדכני יותר . הספר לא בא לבחון את ההיסטוריה של סוריה בכללותה בתקופת הרפורמות , אלא מתוך נקודת המבט של המיעוט היהודי ותודעתו העצמית

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר