|
|
עמוד:28
וייצוא של יהודים נשללו . נאסרה יציאת יהודים לחו"ל , או שהיא הותנתה בפיקדון כספי גדול . איש עסקים יהודי ידוע , שפיק עדס , נתלה באשמת ציונות . בראשית , 1949 בעקבות תבוסתו של הצבא העיראקי בקרבות נגד ישראל , הזמין ראש ממשלת עיראק , נורי אל סעיד את מפלגת אל-איסתיקלאל הלאומנית להצטרף אל ממשלתו . לראשונה , החלו עתה יהודים לחוש כי אפשרויות הקיום הכלכליות שלהם הולכות ומצטמצמות ( יוסף מאיר , ; 467-468 ; 463-464 ! 1989 שיכלק , . ( 1986 : 68 עם כל זאת , העקירה ההמונית שהתרחשה מעט פחות משנתיים מאוחר יותר היתה עדיין בלתי צפוייה במידה רבה . מרבית הכותבים טורחים לייחס את המתיחויות וההגבלות למלחמה בארץ-ישראל , ומבליטים כי הן לא נגעו ליהודים בתור שכאלה . חיים כהן , למשל , מציין כי ממשלת עיראק לא חוקקה חוק אנטי-יהודי כלשהו - עד לחוק שהקפיא את רכושם , בעת ההרשמה ההמונית ליציאה , בשנת 1950 ( כהן , . ( 1973 : 40 הצד השני של המטבע הוא שמרבית היהודים , כפי שנראה להלן , המשיכו לראות את עצמם אף בתקופה זאת כעיראקים לכל דבר : משקיפים שונים דיווחו כי מרבית היהודים אינם שוקלים יציאה , מתוך תקווה שהמתח יחלוף והמצב יחזור לקדמותו . כה בלתי צפוייה היתה היציאה ההמונית שהחלה באפריל , 1950 עד כי כמעט כל העוסקים בתקופה זאת טורחים ומנסים למצוא הסבר להיקף היציאה , בהדגישם כי לא היתה זאת תופעה מובנת מאליה . כמה מן ההסברים יוצאים מתוך הנחה כי בסופו של דבר , היתה עקירתם של יהודי עיראק מארצם בלתי-נמנעת . קזז , האיש שפיתח את התיזה בדבר קיומה של "אוריינטציה עיראקית" בקרב השכבה המנהיגה של יהודי עיראק , קובע כי אוריינטציה זו נדונה מראש לכשלון , מרגע שהתהוותה תנועה לאומית ערבית בעיראק , אשר ציפתה כי תושבי הארץ יגלו גם הזדהות לאומית ערבית . לדבריו , דבר זה הציב את בני המיעוטים הלא-ערבים מחוץ למחנה השליט ( קזז , . ( 1991 : 313 קזז גורס כי לאוריינטציה העיראקית מעולם לא היו לה סיכויים רבים להצליח : "ראשי הדוגלים באוריינטציה העיראקית בקרב ההנהגה היהודית ניסו אמנם להפגין הזדהות לאומית ערבית ואף הצהירו בפומבי על תמיכתם בעניין הערבי ועל התנגדות לציונות . אך מחוותיהם אלו
|
|