|
|
עמוד:115
של פשרה טריטוריאלית בין הציונות לבין התנועה הלאומית הפלסטינית , שצמחה מתוך התנגדות להגירה ולהתיישבות הציונית בפלסטינה . שינוי ושימור במדיניות הקולוניאלית : 1948-1967 הפרגמטיזם הטריטוריאלי של תנועת העבודה , שנבע מפיקחון בשאלת האוכלוסיה והתעסוקה , נשא פירות בתקופה שלאחר . 1948 בתחום הדמוגרפי נהנתה ישראל בתקופה זו מגל העלייה היהודי הגדול בתולדותיה , שהתרחש במקביל לבריחה ולגירוש של רוב האוכלוסיה הפלסטינית . בתחום הגיאוגרפי בוצעה חלוקה למעשה של ארץ ישראל , ובפעם הראשונה , והיחידה , הובטח קיומו של רוב יהודי בשטח הארץ שהיה בשליטה יהודית . נראה היה כי אחת ולתמיד מומשה תוכנית ההתיישבות הטהורה . התקופה שבין מלחמת העצמאות ( 1948 ) ומלחמת ששת הימים ( 1967 ) התאפיינה בהומוגניות האתנית היחסית של האוכלוסיה הישראלית , ועל כן היא מהווה עד היום יעד נוסטלגי לישראלים רבים שמציאות כזו נראית להם ראוייה יותר ממצב העירוב האתני שנוצר לאחר מלחמת ששת הימים . בתקופה זו החלה המרה חלקית של המבנה המוסדי האקסקלוסיבי יהודי של הקהילה היישובית ושל התנועה הציונית במוסדות מדינתיים המבוססים , לפחות להלכה , על עקרון השוויון האזרחי . אך המשך קיומם של מוסדות שפותחו בתקופת היישוב במטרה לדחוק את רגלי הערבים מנע את היווצרותו הלכה למעשה של שוויון אזרחי בין יהודים לערבים . הארגונים הצבאיים , רשתות החינוך ולשכות העבודה המשוייכות לתנועות פוליטיות יהודיות , כל אלה בוטלו ופינו את מקומם למנגנוני המדינה . אך במקביל המשיכו לפעול המוסדות הקולוניזטוריים של התנועה הציונית ותנועת העבודה , והם המשיכו למלא את תפקידיהם האקסקלוסיביים בשרות האוכלוסיה היהודית תוך התעלמות מן האוכלוסיה הערבית . עם החשובים במוסדות אלה נמנו הסוכנות היהודית , ההסתדרות הציונית , והקק"ל , וכן הסתדרות העובדים . אף כי האוכלוסיה הערבית בתחומי הקו הירוק נהנתה מזכות ההצבעה לכנסת היא הופרדה למעשה מן החברה היהודית עד 1965 באמצעות הממשל הצבאי . גם אחר כך נשארה השתתפותה בשוק העבודה בשליטת לשכות תעסוקה ששירתו בראש ובראשונה עובדים יהודים . נסכם ונאמר כי בתקופה שבין 1948 ל 1967 ניפרצו בקיעים רבים במסגרת המוסדית הציונית האקסקלוסיבית , אבל העקרונות האוניברסליסטים של אזרחות במסגרת המדינה יצאו נפסדים הן עקב הריכוז הרב של המשאבים בשליטת מוסדות המדינה ותנועת העבודה , והן עקב הכפפת האזרחים הערבים למוסדות הקולוניזציה שהמשיכו לפעול לצד מוסדות המדינה ולעתים במקומם . למרות הסתירה בעליל שבין העקרונות האזרחיים האוניברסליסטים המוצהרים של המדינה לבין החלוקה למעשה של האוכלוסיה לקבוצות שונות על פי עקרונות פרטיקולריסטיים , המשיך מצב זה להתקיים באין מפריע . וכך למרות הכוונה המוצהרת לקיים "מדינה מתוקנת , " על פי המודל הדמוקרטי המערבי , נותר בפועל על כנו מצב ההפרדה האתנית שנוצר בתקופה שקדמה להקמת המדינה כדי ליצור תנאים נוחים להתיישבות הציונית .
|
|