|
|
עמוד:15
כסות מדעית כביכול לאידיאולוגיה של הקפיטליזם המונופולי האמריקני , ובאמצעות הדימויים ההתפתחותיים היא הצדיקה את התפשטות השליטה האמריקנית , המודרנית כביכול , בחברות העולם השלישי , המסורתיות כביכול ( לסקירה והפניות ר' אייזנשטאדט וקורלרו , , 1982 במיוחד פרק 8 ואילך , וכן ההפניות בהערה 2 למטה . ( אך גם השינויים המוסדיים במערכת ההשכלה הגבוהה וגם השינויים באוריינטציה הסוציולוגית לא יכולים היו , כשלעצמם , להביא למה שהתרחש בשיח הסוציולוגי בשנות השבעים — משבר בגישה הדומינאנטית והיווצרותן של מספר גישות ביקורתיות הפועלות זו בצד זו . יותר מכל , נבעו משבר זה ותוצאותיו מן השינויים החברתיים והפוליטיים שעברה ישראל בתקופה הנדונה . את ההלימה שבין מבנה השיח הסוציולוגי ושינויו לבין ההקשר החברתי והפוליטי בו הוא שרוי ניתן להנהיר באמצעות גישה "פוסט קונית , " היינו גישה המבוססת על מושגי הפרדיגמה והמהפכה המדעית של תומס קון , אך תוך שינוי משמעותי שלהם ( קון , . ( 1977 תרומתו החשובה של קון היא , כידוע , בהפרכה המשכנעת של תדמית המדע בפילוסופיה הפוזיטיביסטית ובהצגה של המדע כפרקטיקה היסטורית תלויית הקשר . באופן פשטני אפשר לומר כי קון הראה שהפעילות המדעית ה"נורמאלית , " כלשונו , זו המבוססת על אימות או הפרכה ניסויים , אינה מושתתת על חקירה בלתי אמצעית ( כפי שמדמה תפיסת המדע הנאיבית הבייקונית קרטזיאנית , ( אלא על "פרדיגמה , " היינו מסגרת על המגדירה את הנחותיה , מושגיה , מושאיה , שאלותיה ושיטותיה של החקירה המדעית . המדע אינו מתפתח לפיכך תוך צבירה של ידע מאומת וניפוי שגיאות על בסיס תצפית וניסוי , אלא הוא משתנה תוך משברים ומעברים חדים , "מהפכות , " מפרדיגמה אחת לפרדיגמה אחרת . קון פילס דרך לתפיסה רלאטיביסטית ופרספקטיביסטית של מדע , כזו המכירה בחשיבות הפאראמטרים הטרום מחקריים עבור המחקר עצמו . יחד עם זאת , מתוך רצון לדבוק לפחות במידה מסויימת של רציונאליות ושל ריאליזם אפיסטמולוגי , הוא לא היה מוכן להמשיך לצעוד בדרך שסלל ולגלות מה צפון בה . לפחות מנקודת הראות של מדעי החברה 6 והרוח נדרשים לפיכך מספר שינויים בגישתו . השינוי הראשון הנדרש הוא ההכרה בתפקידם של גורמים חוץ מדעיים , גורמים חברתיים ותרבותיים כלליים , בגרימת שינויים בגישה המדעית . מבחינת קון , משברים מדעיים הם תולדה של אי התאמות אמפיריות מצטברות . אך ברור כי במקרה שלנו שינויי גישה נובעים בראש וראשונה משינויים חברתיים ותרבותיים כלליים אשר מקרינים על התחום המדעי . רק בעיקבות זאת נחשפות גם בעיות אמפיריות שהבסיס להן קיים מכבר . השינוי השני הנדרש נוגע למצב הנורמאלי של פעילות מדעית . אליבא דקון זהו מצב של שליטת פרדיגמה אחת בתחומה . אך מדעי —החברה והרוח שרויים במצב מתמשך של אי נורמאליות , של מחלוקת וויכוח בין חלופות פרדיגמטיות שונות . אי נורמאליות זו היא כנראה המצב הכרוני , לטוב או לרע , של תחומים אלה . השינוי השלישי נוגע לטענתו של קון על החלות המוחלטת של הפרדיגמה בתחומה ועל אי האפשרות של הידברות בין פרדיגמטית . ( incommensurability ) אך במדעי החברה והרוח הפרדיגמות אינן טוטאליות ויש ביניהן , או יכולה להתקיים ביניהן , הידברות או הבנה . הגישה הפוסט קונית המוצעת כאן כוללת , אם כן , פרדיגמות "חלשות" אשר מתקיימות זו בצד זו , בעימות ובהידברות , ואשר מעמדן היחסי ניקבע במידה מרובה על ידי גורמים 7 חוץ מדעיים .
|
|