|
|
עמוד:ז
הקדמה כל המעמיק בלימוד המקרא נדרש בצורה כלשהי לנתונים טקסטואליים , ואלה נמצאים במגילות עבריות קדומות , בכתבי יד עבריים מימי הביניים או בתרגומים עתיקים . העדויות הישירות הקדומות ביותר שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הן ממאה ג' לפני סה"נ ועד למאה ב' לסה"נ . חשיבות מרובה נודעת למגילות העבריות מקומראן שליד ים המלח ולתרגום השבעים היווני , אך החשוב מכולם הוא נוסח המסורה המוכר מתוך מקורות רבים מימי בית שני ומימי הביניים . מקורות אלה ואחרים מוצגים בספר זה בהרחבה . נוסח המסורה , המיוצג בכל מהדורות המקרא , יישאר לעולם המקור המרכזי ללימוד המקרא , אך ספר זה יציג גם את חשיבותם של מקורות אחרים . נראה שגם מקורות אלה צריכים ללוות את לומר המקרא לאורך כל הדרך ולהלן ימצא הקורא דיונים בשאלה כיצד להתייחס לריבוי ההבדלים בין המקורות השונים של נוסח המקרא . הספר אינו מקדיש תשומת לב זהה לכל המקורות הללו . הוא מדגיש את המקורות שחשיבותם רבה לחקר נוסח המקרא כגון נוסח המסורה ומגילות מדבר יהודה , וממעיט בתיאור המקורות שחשיבותם לנושא זה מועטת , על שום קירבתם הרבה לנוסח המסורה , כגון התרגומים הארמיים , הסוריים והלטיניים . אחת ממטרותיו של ספר זה להחדיר את ההכרה שנוסח המסורה ונוסח המקרא אינם מושגים זהים . נוסח המסורה אינו אלא נציג אחד של מכלול גדול יותר של טקסטים המשקפים את נוסח המקרא . חיבור זה נכתב כספר מבוא והקורא ייטיב לעשות אם יקרא את הספר בשלמותו לפי סדר פרקיו , אך ניתן גם לקרוא פרקים שלא לפי סדרם , או דיונים חלקיים בלבד . כך המפתחות ותוכן העניינים יעזרו לקורא להגיע ישירות לתיאור תופעות טקסטואליות שונות כגון השמטה והוספה וכן לתיאור המהדורות הביקורתיות של המקרא . ברם מי שעושה כן פוסח על דיונים המציגים מושגי יסוד המונחים ביסוד הדיונים הללו . מושגי יסוד אלה סודרו לפי הגיון פנימי שהכתיב לנו , למשל , לדון במטרותיה של ביקורת נוסח המקרא לא בפרק הראשון כי אם בפרק החמישי . נראה לנו שמוטב לדון בנושא זה אחרי דיון מוקדם בעדי נוסח המקרא ובסוגי ההבדלים ביניהם . בכתיבת הספר ניסינו למצוא את שביל הזהב בין מבוא אובייקטיבי לתחום מחקר עיוני לבין גישה אישית הניזונה מנסיון של עבודה טקסטואלית . אין ספק שאידיאל של אובייקטיביות מלווה כל חוקר וכל
|
|