|
|
עמוד:6
ב ( התורה הדבטרונומית והחיבור הדבטרונומיסטי . ( החלק שלאחר זה יהיה ג ( ספרי הנביאים וחיבורם בשתי תנופות של איסוף . ( הדיון שלאחר מכן יעסוק בצירוף מקורות התורה האחרים ( ס"י , ס"א וס"כ ) למקור הדבטרונומי , היינו לס"ד , שבכך הגיעה התורה למלוא היקפה . וכן יעסוק הדיון באיסופם וגיבושם של רוב ספרי הכתובים , שבכך הגיע תהליך הקאנוניזציה לסופר . שינויי הצורה באסופה המקראית עד מוצאי ימי הביניים יהיו נידונים בחלק האחרון , כפי שתוכנן מראש . כל הנידון בחלק זה וכבאים אחריו שונה מן הדיון בחלק א , שהיה בין תחומי באופיו ונגע בהיבטים שונים של מדעי היהדות ואף של חקר הנצרות . כאן יהא הדיון ממוקד בחטיבות ספרות מוגדרות , בהסברת הרכבן , איסופן ומקומן בתהליך הקאנוניזציה של המקרא . אבל הבירורים בחלק זה וכבאים אחריו המשך ישיר הם להכר 1 ת שהגעתי אליהן בחלק א , ומוטב לעקוב אחריהם במחובר אל מה שהגעתי אליו בחלק הקודם . הבעיות הנידונות בחלק זה הן במוקד החקירה המדעית . חובה מוחלטת חשתי — ורצוי שכך יחוש גם הקורא — לבחון את הבעיות הללו בזהירות יתירה , בהקפדה ובדיוק . ומה גם שתפיסתי בכמה עניינים מרכזיים ( כגון האופי הקולקטיבי של מקורות התורה , הרכבו של החיבור הדבטרונומיסטי ) אינה בדיוק לפי השיגרה המקצועית , ובכמה מקומות קיימים בניסוח שלי שינויים לעומת המקובל ( המרחק בין האבסורדי לבין הנכון והמשכנע הוא לפעמים גדול למדי ולפעמים הוא פחות מכשעורה . ( חובת הבחינה הזהירה והקפדנית העמידתני בפני הצורך להיכנס בעבי הקורה של בעיות מסוימות ולהתעסק לפעמים , במיוחד בחלק זה הניתן לפני הקורא , במה שלכאורה יכול להיראות כפרטים של מה בכך ( כגון הכרעה בשאלת השייכות של כמה פסוקים , ואפילו של פסוק בודד , לאחד מן המקורות . ( דברים שכאלה יכולים להיחשב בזוטות , אבל לפעמים יש להם חשיבות להבנה נכונה של מהלכים גדולים ולהחלטה נכונה בעניינים כוללניים . חובת הבחינה הזהירה והקפדנית כפתה עלי גם את הצורך להקדיש בחלק זה עיון מדוקדק לבעיות שהן הקדמיות במהותן , או צדדיות לכאורה , אבל הבהרתן המלאה היא תנאי להסברת העניין שבמרכז המחקר . היה עלי , למשל , לייחד דיון מפורט להבהרת מושג הברית ורקעו הטקסי , וכל כך כדי להראות שכל תוכנו של ס"ד נשען על ברית שכרת משה בין ה' לישראל 'בעבר הירדן , בארץ מואב' ומן
|
|