|
|
עמוד:11
ב . דפוסים ותבניות של הדרשה אף על פי שנדרשו דרשות במשך מאות שנים ברוב הקהילות בארץ ישראל , ואף על פי שבידינו ספרות ענפה של מדרשים ארץ ישראליים , שעורכיהם השתמשו בעיקר בחומר שמקורו בדרשות אלו מימי התנאים והאמוראים , אין לנו הרבה ידיעות מדויקות על מבנהן וצורותיהן . שכן לא הגיעו לידינו ברוב המקרים הדרשות עצמן , כפי שנדרשו בעל פה לפני הציבור , אלא עיבוריהן ; פעמים קטעים בלבד , ולעתים צירופי חטיבות , שלא כולן נובעות מדרשה אחת אלא מדרשות שונות באותו הנושא . ואף זאת ו בטרם הועלו הדברים על הכתב , נמסרו במשך דורות בעל פה ; ותוך כדי מסירה זו יש שנתקצרו , ויש שקוטעו , ויש שהורחבו , זבכלל חלו בהם שינויים משינויים שונים . על כן מעטות הן הדרשות שעליהן נוכל לומר בביטחה , שהן נמצאות בידינו כצורתן המקורית , ולו בתמציתן בלבד . המדרשים הקדומים מתחלקים לשני סוגים ו הפרשניים אכסגטיים והדרשניים הומילטיים . בסוג הראשון קיבץ העורך בדרך כלל דרשות ואגדות לאין מספר , רובן קצרות מאוד , לכל פסוק , ולעתים אף לכל מלה או קבוצת מלים , לפי סדר המקרא " נציגים מובהקים של טיפוס זה הם , למשל , המדרשים בראשית רבה ואיכה רבה . 1 השווה : י . מ . קוסובסקי , המתורגמן בדרשה הציבורית בבית הכנסת , סיני מה , עמ' רלג ואילך . 2 השווה.- א . א . הלוי , שערי האגדה , תל אביב תשכ"ד , עמ' . 8—7 הדרשן , שאין זה לפי כבודו של החכם להתאמץ ולדבר בקול רם , ומוטב שיפנה אל הקהל לא במישרין אלא באמצעות מתווך י . מתורגמנים אלו לא היו רשאים , כמובן , לא להוסיף על דברי החכם ולא לגרוע מהם ( תוספתא מגילה פ"ג פ סוף . ( המתורגמנים נטל > שכר על עבודתם ( פסחים נ ע"ב . ( מקצת מתורגמנים השתדלו להשמיע את דברי הדרשן בצורה תיאטראלית ומרשימה , ולפעמים אף זכו בשל כך לנזיפות : 'טוב לשמוע גערת חכם' אלו הדרשנים , ' מאיש שומע שיר כסילים' אלו המתורגמנים המגביהים קולם בשיר להשמיע את העם' ( קה"ר ז יב ) . 2
|
|