|
|
עמוד:9
יסממנים ריט 1 ריים אחרים שימשו בידיהם אמצעי למשוך את העם שיבוא לשמוע את דרשותיד , ם . בצדק העמידו חז"ל את 'בתי הכנסיות ובתי המדרשות' כנגד 'תיאטראות וקרקסאות' של העולם הרומאי ההליניסטי . ואמנם , אין ספק שעלה בידם להביא לידי כך , שרוב העם העדיף את הדרשה שבבית הכנסת על ההצגות והתחרויות שבקרקס ו ' 'ישיחו בי יושבי שער' — אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות ... אלו ישראל שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ... ( איכה רבה , פתיחתא יז . ( לפיכך , לא רק ערכה החינוכי של הדרשה כאמצעי ל'השכלת העם' היה בעל חשיבות מכרעת , אלא אף ערכה ה'בידורי ; ' דרשות אלו היו צריכות לספק לא רק הוראה והדרכה , אלא גם שעשוע והנאה אסתיטית . ואכן הצליחו הדרשנים במשך מאות שנים למשוך ולרתק את הקהל , ובעיקר את פשוטי העם ; ואילו בני משפחות מיוחסות סלדו לעתים מאופיר , 'ההמוני' של הדרשה ונמנעו מלבוא אליה ( גיטין לח ע"ב . ( קהל שומעי הדרשה השתתף בצורה פעילה , הביע את הנאתו או הפגין לפעמים את מורת רוחו ממאמציו של הדרשן . הדרשנים מצדם ידעו להשתמש בתחבולות שונות , בשעה שהרגישו שהקהל ' מנמנם' ושאינם מושכים את תשומת לבו ( ב"ר פ"נח . ג ו שהש"ר א . סד . ( הם אף הבינו שלא כל ביאור הולם כל קהל ; ודברים היפים לתלמידי חכמים אינם תמיד לפי רוחם של אנשים פשוטים ( ויק"ר ם"יח א . ( כוח המשיכה של הדרשה היה רב . דרשן מפורסם כשהיה בא לעיר , היו כל העם רצים לשומעו ( ירו' הוריות פ"ג ה"ז , מח ע"ב . ( אנשי כפר , שלא תמיד ניתן להם לשמוע דרשות , עשו סידורים מיוחדים , ובתוכם 'עירובי תחומים , ' כדי שיוכלו להגיע לעיירה הסמוכה , שבה נדרשה הדרשה : 'מתנה אדם על עירובו ואומר : אם בא חכם מן המזרח , עירובי למזרח ; מן המערב , עירובי למערב ; בא לכאן ולכאן , למקום שארצה אלך' ( עירובין פ"ג מ"ה . ( נהייתו של הקהל אחרי הדרשה בציבור ואחרי עולם האגדה , שהיה עיקר תוכנה ועניינה , ניכרת יפה באמירה זו : 'אמר ר' יצחק 1 בראשונה שהיתה הפרוטה מצויה < T \ T , אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ; ועכשיו שאין הפרוטה מצויה , וביותר שאנו חולים מן המלכות , אדם
|
|