|
|
עמוד:11
הספר מתמקד בעיקר בשנים שמן הלידה ועד גיל שלוש . בשנים אלו מתהווים ומעוצבים המרכיבים שמהם ייבנה עולמו של הילד . בגיל שלוש כבר ניתן לראות גרעין מבוסס ויציב של מרכיבים אלו , לאחר מכן השינויים וההתפתחות אטיים ומתונים יותר . הדגש על ההתפתחות הנורמטיבית ילווה במבט תכוף על הבדלים אינדיווידואליים בין ילדים . מבלי להיכנס לעומקן של ההבחנות שבין גישה כמותית לבין גישה איכותנית , נראה כי קיימת הסכמה שלהבנת עולמם החברתי של ילדים נדרשת גישה משלבת . בספר זה אכן שילבתי מידע משתי הגישות : בכל פרק הצגתי מחקרים כמותיים ולצדם תצפיות ודיווחים ממסגרות חינוכיות בארץ . אחת ממטרות הספר היא להציג את עולמם החברתי של ילדים צעירים בארץ לצד תוצאות המחקר המקיף המתקיים בתחום זה בארצות הברית ובאירופה . לאורך כל הספר ניכרת דלותו של המחקר הישראלי בתחום . לכן מטרה נוספת של הספר היא להציג את הנושאים ואת הסוגיות שבהם נדרש עוד מחקר רב בארץ , כדי להבין את התפתחותם החברתית של ילדים ישראלים . תחום ההתפתחות החברתית משיק לשני תחומים עיקריים וניזון מהם : ההתפתחות הרגשית וההתפתחות הקוגניטיבית . החיבור בין שלושת התחומים מוצג בספר על קצה המזלג , באופן שיאפשר לראות את נקודות ההשקה . ניסיון להתמודד באופן נרחב יותר עם ההזנה ההדדית היה מפר את האיזון של הספר , ומסיט את הדגש מהפן החברתי . לאורך הספר ניכרים עקבות הדילמות על הראוי להצגה ועל הנדון להשמטה . במקומות שיחוש הקורא בחסרונו של נושא מסוים או בצמצום רב מדי , טוב יעשה אם ירחיב את ידיעותיו ויקרא במקורות אחרים לשם השלמת התמונה והרחבת היריעה . גם בתחום החברתי עצמו דרשה כתיבת הספר ניפוי , מיפוי וקבלת החלטות לגבי היקפו . כל אחד מהפרקים בספר יכול לשמש נושא לספר נפרד . לא היה מנוס אפוא מהפעלה מתמידה של שיקול דעת וקביעת הנושאים החשובים או הרלוונטיים יותר , התחומים המרכזיים ואיתור נושאים שכדאי לוותר עליהם או לצמצם את היקפם . הספר שנוצר בעקבות החלטות אלו מעיד במידה רבה גם על השקפותיי האישיות בתחום ההתפתחות החברתית .
|
|