|
|
עמוד:10
7 שתיקה כמחאה - ביטוי נוסף של כוח מתגלם בבחירה לשתוק . דוגמה לכך , המבטאת אף היא שתיקה בעלת כוח , עלתה במחקר שערכה מחברת מאמר זה על נערות מתבגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה . מכיוון שהמחקר נעשה בהקשר רפואי שבו הוגדרו הנערות חולות , סובלות ובאופן כללי חריגות , לא מעט פעמים היו שתיקות רועמות שביטאו התנגדות איתנה לשתף פעולה עם מה שנתפס ' כפייה מצד המוסד . ' לא תמיד נוצר שיח על הבחירה שבידיהן להגדיר את מצבן ואת עצמן . רק כאשר הצליח להתנהל שיח כזה - התאפשר דיאלוג . בהשאלה לתחום הדיאלוג : כאשר אדם אחד או יותר שותקים שתיקה מתמשכת בזמן שאחרים מדברים ואולי אף פונים אליהם , התנהגותם יכולה לבטא מחאה או התנגדות לדבר או כמובן סוג של תקשורת . השתיקה כמחאה היא אסטרטגיה שאולי נפוצה יותר בקרב שותפים התופסים את עצמם כמיעוט חלש / מותקף לעומת השותפים האחרים . 7 שתיקה כאפשרות להתבוננות פנימית - שתיקה כאפשרות להתבוננות פנימית היא היכולת להתכנס פנימה ולחשוב על הדברים המדוברים בשיח או להיות קשוב לתחושות כלפיהם . נראה כי פירוש כזה לשתיקה שכיח פחות בהקשר מחקרי טהור , אך בסביבה שבה מתנהלים דיאלוגים היא בהחלט שכיחה ואף צפויה . דווקא כאשר יש יותר משני משתתפים בדיאלוג , ובייחוד בקבוצה רבת משתתפים , חלוקת האחריות לתור בדיבור מזמנת אפשרות לפסק זמן שבו המשתתף יכול להתבונן על עצמו ועל התהליך הקבוצתי מהצד . במובן מסוים , שתיקה זו , אף על פי שהיא יכולה להיחוות אצל הצופים כניתוק מהמתרחש , משמשת ' זמן עיכול' של תכנים ועוצמות של השיח , וביכולתה להשפיע בהמשך על השיח הקבוצתי . 7 שתיקה כדרך להבאת דברים שלא יכולים להיאמר - ( unspeakable ) יש שתיקות שמתרחשות כאשר הנושא הנדון טעון מאוד , והחוויה היא שהמילים אינן יכולות להעביר את התחושות או את העוצמות הנחוות . מפגש עם ניצולי טראומה , וכן מחקרים בנושא מעלים שלא כל טראומה ניתנת לתיאור , ולעתים אי אפשר למצוא את המילים הנכונות לספר את שהיה . לעתים נוצרת סיטואציה כזו במפגש דיאלוגי , כאשר החוויה עצמתית במיוחד ( לא רק בהקשר של נושאים כואבים או קשיים , אלא גם בהקשר של חוויה קבוצתית של התעלות והתרגשות . ( השתיקה יכולה להיות נחלתם של כל חברי הקבוצה או של רובם . אנני רוג'רס , ) Rogers , et al . 1999 ( בעבר חלק מקבוצת המחקר שעבדה עם גיליגן וכיום חוקרת נשים צעירות , וכן עמיתותיה למחקר , מציעות מבט מחקרי מעניין על השתיקה . בתרגום חופשי של דבריהן : בפרשנות של ראיונות אנו מתחילים תמיד מהמובן מאליו : מה נאמר בריאיון . עם זאת , אנו יודעים שהמילים המדוברות מספרות רק חלק מסיפורו של האדם . גם תמלול מדויק של הריאיון אינו מעביר את אותו החלק של הסיפור שנמצא במחוות גופניות , בהבעות פנים , בשינויים בתחושות או בשתיקה . צורות הבעה אלו מעבירות את הלא נאמר . שתיקה , כסוג של תקשורת , מאתגרת את המאזין . כדי לשמור על הבנת ההוליסטיות של הריאיון , עלינו לשמוע את השתיקה כנוכחות ולא כהיעדר . מנקודת מבט פסיכולוגית אנו מזהים טווח משמעויות רחב ב'לא נאמר : ' החל בדברים שהושמטו ;) unsaid ( דרך דברים שאי אפשר לבטאם בהקשר של השיח המסוים ;) unsayable ( המשך בדברים שקשה לבטאם בכל הקשר שהוא וכלה בדברים שמסוכן מדי לבטאם או אפילו לדעת אותם . ) unspeakable (
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|