|
|
עמוד:11
היהדות : דורשי העיקרון ביקשו לסלק הצידה את כל מה שהוא צורה ופולחן , ולהגיע לבסיס , לאמונה ; חכמי ישראל , מצדם , עשו כל מאמץ לבלום את המגמה הזו , שכאמור נתפסה בעיניהם תמיד כהרסנית . ההבדל בתגובות השניים מבטא שתי גישות שונות בתכלית בהתמודדות הזו - הן מבחינת נקודת המוצא הן מהבחינה הטקטית . שכן הלל ושמאי הם נציגי שתי גישות שונות שהתקיימו באותה עת לגבי ההלכה היהודית . שמאי , יליד הארץ ותוצר המסורת הפוליטית תרבותית שלה , מבטא את מסורת ההלכה הקדומה שמקורה בימי בית ראשון . מסורת הנטועה כל כולה בארץ ישראל , בלאומיות היהודית ובמאבק לעצמאות . נקודת המוצא של בית שמאי היא שימור קפדני של כללי התורה וחוקיה המעשיים כלשונם . בפרשנות בית שמאי האיסור הוא איסור , וההיתר הוא היתר , והמעשה קובע ולא הכוונה . לעומת זאת , הלל , שבא לארץ מבבל , מבטא את השינוי שהחל מתהווה עם קיומה של הגולה וההשלמה עימה . מאחר שבגולה רבים מחוקי התורה קשים או בלתי אפשריים לקיום באופן מילולי , יוצאת ההלכה שמתהווה בבבל מבסיס התורה ומנסה למצוא את הכוונה שבחוקים , כדי להשליך ממנה למצוות שניתן לקיימן . יש בגישה זו יתרון בגמישות שהיא מאפשרת , אך היא גם מסתכנת בהמעטה של ההיבט הפוליטי לאומי של הקשר לארץ , ובתוצאות הנובעות מכך . הבדלי ההשקפה הללו באים לידי ביטוי גם בטקטיקה ששני החכמים נוקטים , כמתואר , כלפי הנכרי . שמאי אינו מוכן אפילו לדון ביהדות "על רגל אחת" ודוחה התעסקות שכזו על הסף , בעוד הלל מנסה להתמודד עם הנכרי באופן מתוחכם , שאמור להוביל את השואל בסופו של דבר לקבל על עצמו את היהדות בצורתה השלמה והכוללת . בסיפור התלמודי , סופו שהנכרי מתגייר , ובכך אמור להיות לקח על עדיפות הסובלנות של הלל מול קנאותו של שמאי . מקורו של סיפור זה כמובן בתלמוד הבבלי , והוא מייצג הכרעה עקרונית שבאה ביהדות לאחר החורבן השני . כל עוד היו בני ישראל בארץ רוב ומרכז של העם , שלטה בהם במובהק ההלכה הקדומה , שהולידה את מרידות החשמונאים , הקנאים ו"בר כוכבא . " אך משחוסלה ארץ ישראל כמרכז היהדות , לא יכלה הלכת בית שמאי להתקיים בגולה , והלכת בית הלל התקבלה בפועל והיא המנחה את היהדות מאז . ואולם , במבט שני , תשובתו של הלל מעלה תמיהה גדולה . שהרי איזה מן תיאור הוא זה של עיקר התורה שאין בו כלל אזכור של בלעדיות האל והקשר של עם ישראל עימו ? סביר היה לצפות שבהגדרה קצרה וקולעת היה הלל בוחר בפתיחת ספר בראשית , בדיבר הראשון או ב"שמע ישראל , " ... אך לא כך נהג .
|
|