דמותה של ציון וירושלים בהכרתו ההיסטורית של ישראל

עמוד:12

ספק העובדה , שהמסורת הדתית והספרותית של ישראל 'ידעה לתת בלב הדורות את העבר כחטיבה אחת שלמה ואורגאנית , עם כל רטט החיים שבה — .- רציפות היסטורית זו היא היא ששמרה על חיוניות זכרוננו ההיסטורי . 'זכרון העבר' הוא אחד הציוויים התכופים בתורה , בנביאים ובכתובים : 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים' — ' זכור את היום הזה' '— למען תזכור את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה כל הדרך ארבעים שנה במדבר' '— זכור תזכור את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים' '— זכור את אשר עשה לך , עמלק' — ' כתב זאת זכרון בספר' — ' זכור ימות עולם , בינו שנות דור ודור' '— זכהו ראשונות מעולם' '— זכרו נפלאותיו אשר עשה' '— שאל נא לדור ראשון' — ' תכתב זאת לדור אחרון' — וכיוצא בזה . 3 הציוויים האלה להעלות את העבר , להכיר אותו , לחיות אותו —לא רק הזינו את 'הזיכרון ההיסטורי' ושמרו על חיוניותו , הם אף העלו את זכרון העבר בישראל לדרגה של הכרה היסטורית . במשך הדורות הופעל נסיון החיים של ישראל לשם הכרת יחידותו בין העמים , ובדרך זו היתד . הכרה זו להכרה היסטורית מובהקת י גורלה ההיסטורי של האומה הכריח תמיד את אישיה לתהות על עצמם וכפה עליהם את ההתבוננות הערה ואת הדרישה הפעילה בהכרת יחידותה של האומה וטיבה . גורל היסטורי זה של מלחמת חיים עקשנית ואכזרית , גדושה מתיחות ורוויה שיאות , אשר כל הארצות הן חזיתה , כל העמים משתתפיה וכל הדורות ימיה — העמיד כל אדם בעל הכרה בישראל , בכל דור ובכל מקום , לפני הבעיה הנוקבת : במה נשתנינו מכל אומה ולשון י השתדלו להסביר את המיוחד בגורלו של ישראל ובדרכו בעמים על ידי השוני באופי , על ידי ההבדלים במהות ובדמות . השאיפות האלה להסברה אחידה וממצה לגורלו ההיסטורי של ישראל ולאופיו המיוחד הן גם שהביאו לדרישות 'לזכור ראשונות' 'למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם « ' י הן גם שפיתחו את הנטיות לצרף בכל דור לנסיון החיים שלו את נסיון החיים של הדורות הקודמים , ועודדו את 2 ברור כי הכרה היסטורית זו היתר . — והנד . — אחד הגורמים החשובים בחווייתו ההיסטורית של העם , ובירורו וליבונו הריאלי של הגורם הזה בכל תקופה ותקופה בתולדות ישראל היה יכול לתרום תרומה חשובה לבעיה הכללית על היחס שבין הכרה היסטורית לחוויה היסטורית . והשווה ספרי 'ישראל בארצו' ח"א , בהקדמה ( ת"א תרצ"ח ) וכן במבוא לספרי 'ישראל בגולה' ח"א ( ת"א תרפ'יו . ( עמי בד—כה . 3 דברים ה , טו ; טו , טו ; טז , יב ; כד , יח , כב ; שמות יג , ג ; דברים טז , ג ; ח , ב ; ז , יח ; כה , יז ; שמות יז , יד ; דברים לב , ז ; ישעיה מו . ט ; תחלים קה , ה ; דהי"א טז < יב ; איוב ח , ח ; תהלים קב , יט . 4 ישעיה מג , ט ; מא , כב ; מב , ט ; דברים ד , לד . 5 תהלים עח , ה—ו .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר