|
|
עמוד:12
מחוגים חסידיים אחרים , שחרגו מן המסורת הקלסית של החסידות בכמה עניינים , נשמרת כאן הנאמנות לדרכה הראשונית של החסידות , מימי המגיד , במלוא רעננותה . דווקא משום כך , מצויה בספר , כמו בדורות הראשונים של החסידות , ערנות גדולה למתרחש , הן ביחס למאורעות שעוברים על עם ישראל , והן ביחס לשינויים שחלו בחברה היהודית ובאקלים הרוחני הסובב . התקופה שבה נאמרו התורות היא בין שנת תרצ"ז - שנת עלייתו לארץ , לבין תשי"ז - שנת פטירתו . 10 זו הייתה תקופה של מאורעות כבירים בחיי האומה , שר' יעקב ראה צורך להתייחס אליהם בדבריו . חיבורנו זה מיוסד כולו על תורותיו שכונסו בספר אהלי יעקב , וכמותו הוא מהווה שילוב של תורות חסידיות עתיקות עם הנהגה מעשית בת זמננו . חסידות בתל אביב חסידים ואוהדיהם , כמו גם מתנגדיהם ומבקריהם , רגילים לקרוא בסיפורי החסידות אודות אהבת ישראל של ר' לוי יצחק מברדיטשב ושאר גדולי החסידות . הסיפורים הללו מספרים על האהבה לעגלון ולפונדקאי , לנער הכפרי ולרוכלת קשת היום שחיו בעיירה היהודית במזרח אירופה . לעתים קרובות , הם נכשלים בניסיון לתרגם את הערכים המסופרים בסיפורים הללו לימינו אלה . נהגי המוניות בתל אביב ובבני ברק אינם נשמעים בעגלונים גליצאיים , והקיבוצניק מן העמק אינו נראה דומה כלל ליהודי שחכר את אחוזת הפריץ בוואהלין . אדמו"רי הוסיאטין לא נפתו אחרי המראה החיצוני , והם המשיכו , בפשטות ובטבעיות , את המסורת החסידית הקלסית אל ההווה , כשהם מיישמים את התורות המסורתיות בהוויה המתחדשת , על כל קשייה ואתגריה . . 10 יש לציין שבמחצית הראשונה של התקופה לא שימש ר' יעקב כאדמו"ר , אלא כיד ימינו של חמיו , האדמו"ר ר' ישראל . כדרכם של אדמו"רי הוסיאטין , ר' ישראל מיעט מאוד בדיבור , והניח לחתנו לומר את דברי התורה גם בהיותו בחיים .
|
|